www.rashlanut-refuit.org

תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע מאוחר של חיסון למחלת הפוליו

תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע מאוחר של חיסון למחלת הפוליו

כל תינוק אשר נולד בישראל זוכה לשלוש מנות חיסון ממחלת הפוליו, הידועה גם בכינוייה "שיתוק ילדים". במסגרת שנת חייו הראשונה זוכה כל רך נולד לשלושה חיסונים אלו, אשר אמורים למנוע את הידבקותו בווירוס הפראי וחשוך המרפא. האם במקרה בו התובע חלה במחלת הפוליו, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים?


מהי מחלת הפוליו?

 

מחלת הפוליו, המכונה בעגה הרפואית - פוליומיליטיס, הינה מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף בעל נטייה לפגוע בתאי מערכת העצבים המרכזית. המחלה גורמת לשיתוק שרירים שונים, לרוב בשרירי הגפיים כאשר הפגיעה העצבית הינה בלתי הפיכה. ההדבקה בנגיף היא באמצעות דרכי העיכול. עד לאמצע המאה הקודמת היתה מחלה זו נפוצה בעולם, אך מאז פותחו חיסונים ושכיחות המחלה ירדה. כיום קיימים שני סוגי חיסון נגד מחלת הפוליו – חיסון חי מוחלש הניתן בהאכלה ובטיפות לפה, וחיסון מומת הניתן בזריקה.

 

בשנות ה-80, התקופה נשוא התובענה דנן, היה החיסון החי המוחלש נפוץ באופן שגרתי בארץ ובעולם. הוראות משרד הבריאות בתקופה הרלבנטית היו כי יש לחסן תינוקות מפני מחלקת הפוליו בארבע מנות, בחודש השני לחיי התינוק, בחודש הרביעי, בחודש השישי ובגיל 12-14 חודשים.

 

באותה העת, כאמור, היה החיסון המוחלש נפוץ ושגרתי, שכן יעילותו נחשבה לגדולה יותר. לפי הוראות משרד הבריאות, במקרים בהם אובחן התינוק כסובל מכשל חיסוני, יש לתת לו את החיסון המומת. כמו כן, על פי הוראות משרד הבריאות דאז, במידה והתינוק סבל מחום או זיהום, הייתה הוראה להמתין עם מתן החיסון. לגבי פגים, צוין בהוראות משרד הבריאות, היה לתת את החיסון בהתאם לגיל הכרונולוגי או לפחות שבועיים לאחר השחרור ממחלקת הילודים.

 

מהלך החיסונים נעשה באיחור


במקרה דנן, התובע נולד לאחר הריון של 34 שבועות במשקל 1980 גרם והועבר לפגיה. במחלקת הפגים שהה התובע כארבעה שבועות ושוחרר לביתו במשקל 2300 גרם. התובע קיבל שלושה מנות חיסון נגד מחלת הפוליו ואושפז בגיל שלוש בבית החולים קפלן כסובל ממחלת הפוליו.

 

לתובע ניתנה מנת החיסון הראשונה כאשר היה בן שלושה חודשים ושבוע, המנה השנייה ניתנה כעבור חודשיים ושבועיים, והמנה השלישית – כעבור ששה חודשים נוספים. לא היה ספק שלא קוימה בעניינו של האחרון ההתוויה הרגילה בנוגע לתאריכי החיסון, ובית המשפט נדרש לבחון האם האיחורים היו מוצדקים.


מנת החיסון הראשונה – מן הרישומים עלה כי לאחר יציאתו של התובע מן הפגייה, סבל האחרון במשך שלושה חודשים ממחלות (כולל חום, אפטיה, זיהום ויראלי, ברונכיטיס). כמו כן, התובע אושפז מספר ימים בבית חולים וטופל בין השאר באנטיביוטיקה. אי לכך, דחיית מתן החיסון הראשון הייתה מוצדקת. כמו כן, על פי הממצאיים הקליניים בעניינו של התובע, הסיקו הרופאים באופן סביר שמנת החיסון נקלטה.


מנת החיסון השנייה – מנת החיסון השנייה, אשר ניתנה חודשיים ושבועיים לאחר המנה הראשונה, לא הייתה רשלנית אף היא. על פי הוראות משרד הבריאות, ההפרש המומלץ בין המנות הראשונה לשנייה והשנייה לשלישית עמד על 6-8 שבועות. אי לכך, איחור של שבועיים אינו הופך את מתן מנת החיסון לרשלנית.


מנת החיסון השלישית – המנה השלישית הייתה נושא המחלוקת העיקרי בין הצדדים כאשר ניתנה חצי שנה לאחר המנה השנייה. בית המשפט הכיר בכך שהתובע סבל ממחלות שונות במהלך שנה זו, אך השופטים לא התעלמו מטענות הוריו של התובע בכך שהיו מועדים שניתן היה בהם לתת לו את מנת החיסון. עם זאת, החולה חלה בפוליו שלושה חודשים לאחר מתן מנת החיסון הרביעית. אי לכך, אין קשר בין האיחור במתן החיסון לבין נזקו של התובע.

 

לסיכום, האיחור בביצוע החיסונים לא גרם לפריצת המחלה 

 

אמנם נפל פגם באופן העמידה בזמנים של חיסון מחלת הפוליו אצל התובע. עם זאת, העובדה כי התובע חלה במחלה חודשים לאחר מנת החיסון השלישית, שמטה את הקרקע מתחת לטענות התביעה. המומחים הרפואיים העידו כי אין קשר בין איחור במתן החיסון לבין פגיעה ביעילותו. אי לכך, מחלתו של התובע נבעה מכשל חיסוני נדיר ממנו סבל, והשתייכותו לקבוצה קטנה אשר איננה מסוגלת להתחסן מפני הווירוס הקטלני.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם - פגיעה בעצב

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בביצוע ניתוח למטופל הסובל מאיטמות במעי הגס

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

רשלנות רפואית - שירותי רפואת חירום לא תיקנו לחצן מצוקה

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

נטל הראייה בעקבות העדר רשומה רפואית - ניתוח כריתת גידול בצוואר הרחם

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

התקף לב סוער מול התקף לב שקט, האם רשלנות רפואית?

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם רופא אשר דיווח לפי חוק כלי ירייה התנהל ברשלנות כלפי מטופל?

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בבית חולים והפעלת חוק חקירת סיבות מוות

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

תביעה נגד בית אבות בגין רשלנות לאחר נפילת קשישה במסיבת פורים

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

אבנדיה ורשלנות רפואית - תביעה ייצוגית והסדר פשרה על סך 12 מיליון ש"ח

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

רשלנות רפואית חמורה של וטרינר ושלילת רישיון לצמיתות

ווטרינר אשר רישיונו נשלל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וזאת בשל "רשלנות חמורה", הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי דין הערעור להידחות... 

האם רשלנות בית אבות גרמה לנפילת קשישה וכתוצאה מכך לפטירתה?

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון דחה ערעור שעניינו רשלנות במתן חיסון לתינוק

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן - האם נעשה ברשלנות?

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

האם רשלנות בניתוח בקע והאם פיצויים למטופל?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: סד, חולים, בדיקת E.M.G., מחלקה פנימית, הזרקת פרמין, ניאו וסקולריזציה, כוויצת שרירים, טמוקסיפן,