www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית של חוקרת בבית החולים הדסה הר הצופים?

רשלנות רפואית של חוקרת בבית החולים הדסה הר הצופים?

בית המשפט נדרש לבחון האם חוקרת אשר עובדת בבית החולים הדסה הר הצופים, ומנהלת מעבדה לחקר מחלה גנטית ספציפית, התרשלה כלפי בני זוג אשר פנו אליה מחשש להידבקות עובר במחלה? התובעים טענו כי החוקרת לא הסבירה להם על איכות הבדיקה במעבדה שלה ועל החשיבות של עריכת הבדיקה. לעומתם, החוקרת טענה להגנתה כי התובעים פנו לייעוץ גנטי וזנחו מצידם את האפשרות לעבור את הבדיקה במעבדתה. בשנת 1999 הרתה התובעת לבן זוגה (התובע). מדובר היה בהריונה השני של התובעת לאחר שנולדה לבני הזוג ילדה משותפת בריאה. התובע, אשר חבק בצעירותו בן שנפטר בגיל ארבע מדיסאוטונומיה משפחתית (מחלה תורשתית הפוגעת בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי), חשש כי גם הריון זה יסתיים בתינוק הלוקה במחלה המסוכנת.

 

עוד פסקי דין בנושא:
פסק דין הנוגע למידת האחריות על כתפיו של מנהל מעבדה לייעוץ גנטי
רשלנות רפואית במעקב הריון - פיצויים בגין התפרצות מחלה גנטית ADL

 

היות ושני הצדדים הינם יהודים אשכנזים, והיות והתובע כבר סבל מהמחלה בעבר, החליטו בני הזוג לנקוט במשנה זהירות במסגרת מעקב ההריון. במהלך ההריון, שמעה התובעת ממכרה על בדיקה אפשרית לגילוי המחלה. התובעת פנתה בעקבות השיחה עם מכרה לחוקרת בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים העוסקת בחקר מחלת הדיסאוטונומיה משפחתית. 

 

שיחה על המחלה במסגרת נהיגה ברכב

 

התובעת פנתה לחוקרת אשר הינה בעלת PHD בביוכימיה מולקולארית ובתקופה נשוא התובענה היה עיסוקה באבחון ומחקר הדיסאוטונומיה. החוקרת ענתה לתובעת באופן תמציתי, בעוד האחרונה נוהגת ברכבה (התובעת לא זכרה את פרטי השיחה במהלך המשפט). משיחה חלקית זו הבינה התובעת כי עליה לפנות לייעוץ גנטי. ואכן, התובעת הופנתה על ידי רופא הנשים שלה לייעוץ גנטי בקופת חולים. לטענתה של התובעת, לא נמסר לה על ידי היועץ הגנטי כי קיימת בדיקה לאיתור המחלה. יתרה מכך, היועץ הגנטי הוסיף כי אין כלל אפשרות לאבחן את המחלה.

 

התובעת המשיכה את מעקב ההריון במסגרת בדיקות ההריון הרגילות ובהתאם למצבה הקונקרטי. בסופו של היום ילדה התובעת את בנה בשבוע ה-35 להריון כאשר הוא סובל מהפרעות קשות במערכת העצבים ומספר תופעות נוספות. לאחר אימות החששות, גילו ההורים את האמת המרה – הילד סובל מהמחלה.


ההליך בין התובעת לבין הנתבעים הסתיים בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. המחלוקת אשר נותרה הייתה למעשה – האם החוקרת בבית החולים הדסה הר הצופים התנהלה אף היא ברשלנות רפואית כלפי התובעים? טענותיהם של התובעים היו כי החוקרת התרשלה כלפיהם בכך שהסתפקה במידע שמסרה לתובעת ולא דאגה לזמנה ביוזמתה לבדיקה. עם זאת, על פי מכלול הראיות, הוכח כי החוקרת מסרה לתובעת פרטים רבים לגבי המחלה והשלכותיה.

 

לא מתקיימת חובת הזהירות

 

כמו כן, אין להטיל רשלנות רפואית לפתחה של החוקרת וזאת משום שלא יהיה זה סביר ורגיל לתת ייעוץ גנטי או חוות דעת רפואית באמצעות הטלפון. זאת ועוד, בית המשפט הוסיף כי בין התובעים לבין החוקרת לא התקיימה חובת הזהירות על בסיס מערכת היחסים ביניהם. השופטים ציינו כי אין מדובר ביחסי חולה-רופא אלא בייעוץ על בסיס התקשרות דרך מכר משותף. זאת ועוד, החוקרת איננה רופאה או יועצת גנטית. עובדה זו הייתה ידועה לתובעים כאשר ניסו לפנות לחוקרת ולעוץ בעצתה.

 

עוד מאמרים בנושא:
תאומים נולדו בעוולה בגין רשלנות במתן ייעוץ גנטי
מחלות גנטיות - רשלנות רפואית באבחון וטיפול מחלה גנטית
רשלנות רפואית בייעוץ גנטי במהלך היריון


למעשה, החוקרת הציעה לתובעת לעבור בדיקה במעבדה אותה היא מנהלת בבית החולים הדסה בהר הצופים. עם זאת, התובעת החליטה לבכר את עמדתו של היועץ הגנטי וויתרה על הבדיקה.

 

"כאשר אדם מן השורה, בעל שיקול דעת פונה למקום מסוים, אולם מחליט לאחר מכן לבכר עמדה מסוימת ולא לאמץ דעה מקצועית כלשהי, מדובר בבחירה חופשית ואוטונומית", נכתב בפסק הדין, "יש לבצע איזון בין הגישה הפטרנליסטית לבין האוטונומיה וחירותו של הפרט. בניגוד לגישה הפטרנליסטית לפיה הרופא הוא בר הסמכא ולפיכך הוא הקובע והמחליט היחיד בנוגע לטיפול ניצבת הגישה האיתנה לפיה לרצונו של המטופל מעמד נכבד. דהיינו, החוקרת לא הייתה אמורה לתור אחר התובעת ולתהות מדוע לא שבה אליה".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,