www.rashlanut-refuit.org

בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה

בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה

תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בהריון נשענות על עילת תביעה בגין הולדה בעוולה. במסגרת תביעות אלו, טוענים התובעים כי טוב היה להם לולא נבראו. דהיינו, המום מהם הם סובלים הינו כה גדול עד אשר חייהם הולכים להיות סבל רצוף, עליהם ועל בני משפחתם. מדובר בעילת תביעה משפטית-פילוסופית, קל וחומר כאשר ישנו דיון בנוגע לאופיו של הנזק וחומרתו.

 

לדוגמא, הולדה בעוולה מוכרת בבירור כעילת תביעה במידה ותינוק נולד כאשר מנת חלקו הינה תסמונת דאון. מדובר אפוא בתסמונת קשה וחשוכת מרפא אשר תהפוך את חייו למצערים וקשים, לו ולבני משפחתו. עם זאת, האם הולדה בגין מום ברגל יכולה לשבת בבסיס תביעה בגין הולדה בעוולה? האם חייו של אדם אשר סובל ממום חיצוני קשה, אך נסבל, הינם חיים שאינם חיים? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט השלום בחיפה במסגרת בקשה לדחיית תביעה על הסף.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעה בגין הולדה בעוולה בשל מיקרוצפליה של התינוק
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
הולדה בעוולה בגין רשלנות בהריון - מהו מום המצדיק תביעה מסוג זה?
מהו המשקל שיש לרמת תסמונת הדאון במסגרת תביעה בגין הולדה בעוולה?


התובע והוריו הגישו תביעה כנגד שלושה רופאי נשים אשר בעיסוקם ליוו את הריונה של האם שעה שהרתה טרם לידתו של הקטין. בכתב התביעה נטען כי עקב רשלנות באולטראסאונד, לא התריעו הרופאים על פגמים שניתן היה לאבחן בעובר. באפריל 2002 נולד הקטין כאשר הוא סובל מחוסר בשתי אצבעות בכף רגלו השמאלית והרגל עצמה הינה צרה לכל אורכה. כיום, הקטין הולך באמצעות נעל מוגבהת וכף רגלו נותרה מעוותת.


הנתבעים הגישו לבית המשפט בקשה לדחיית התביעה על הסף. לטענתם, גם אם הרשלנות הרפואית הנטענת אכן התרחשה בפועל, לא מדובר בהולדה בעוולה. עורכת הדין מטעם הנתבעים טענה כי גם לפי חוות דעת רפואית מטעם התובעים בעצמם, נכותו הרפואית של התובע אינה עולה על 28% בלבד. לשיטתה, שופטי בית המשפט המחוזי דחו תביעות בגין הולדה בעוולה גם כאשר קטינים סבלו מנכויות צמיתות בשיעור גבוה בהרבה. ב"כ הנתבעים הביאה לדוגמא מספר דוגמאות לכך:


ת.א. (חי') 1134/06 שהאב עודאי נ' ד"ר עדי דוידזון

השופט רניאל כבד בעניין עוודאי-דוידזון כי התובע במקרה דנן סובל מנכות של 50% בלבד וזאת עקב פיגור קל ובעיות נוספות. עם זאת, התובע מצליח להפיק הנאה מחייו ומומו אינו קשה עד כדי שטוב לו מותו מחייו. השופט רניאל ציין כי מקרים בהם יש להכיר בהולדה בעוולה כעילת תביעה הם מקרים של פיגור קשה או שהשופט אחז בדעה שיש לפצות על הולדה בעוולה בגין כל מום.

 

ע"א (חי') 771/08 רועי רוקח נ' ד"ר מיכאל אהרוני

בעניין רוקח-אהרוני, השופט יצחק כהן עסק בתובע שבידו השמאלית היו חסרות שתי אצבעות וכף ידו הייתה קטנה מהרגיל. השופט דחה את התביעה וכתב בפסק הדין כי התובע יוכל ללמוד, לרכוש מקצוע, להקים משפחה, להיות אב וסב לילדים ונכדים וכיוצא בזה. "אינני סבור שבמצב דברים זה, ניתן לומר שהיה עדיף לו למערער שלא בא לעולם", כתב השופט כהן בפסק דינו.

 

בית המשפט קובע - יש לדון בתביעה


בית המשפט ציין בפסק הדין כי הבקשה אשר הונחה לפניו הינה בקשה "מקורית ומאתגרת". עם זאת, לא ניתן לקבוע שיש לדחות את התביעה על הסף, חרף טענות ההגנה. השופט ציין כי מדובר בשאלה משפטית אשר הדעות בפסיקה חלוקות לגביה ואין לדחות את התביעה על הסף בטרם תתברר התובענה במלואה.


בפסק הדין נכתב כי דחיית התביעה על הסף מהווה למעשה גם דחיית תביעתם של ההורים. ההורים אף הם זכאים לתבוע באופן עצמאי את הרופאים וזאת בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהולדתו של בנם עם המום המדובר. בנוגע לטענת הנתבעים לכך שיש לדחות את התביעה בגין העדר עילה והצורך בחיסכון זמן שיפוטי, בית המשפט קבע כי איזה זמן שיפוטי ייחסך כאשר יש חובה לדון בתובענת ההורים לכל הפחות.

 

עוד מאמרים בנושא:
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

 

מה שונה הדיון בין תביעת ההורים לבין תביעת הקטין, תהה השופט. זאת ועוד, סביר להניח כי כל החלטה של בית המשפט לדחות את התביעה על הסף או לאו, תזכה לערעור מיידי לבית המשפט המחוזי. אי לכך, יש לבחון את הסוגיה כעת ולהימנע מהגשת ערעור וסרבול הליכים משפטיים נוספים. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה ולנהל דיון בתובענה לגופה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,