www.rashlanut-refuit.org

אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?

אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?

במסגרת פסק הדין המפורסם בעניין זייצוב, נולדה במשפט הישראלי עילת התביעה במקרה של הולדה בעוולה. תביעות העוסקות בהולדה בעוולה הינן תביעות רשלנות בהריון אשר טומנות בחובן פיצויים, הן עבור ההורים והן עבור הילד. מדובר במקרים בהם הרשלנות רפואית לא הייתה בכך שהתינוק נפגע במהלך לידתו, אלא בכך שהרופאים לא השכילו לאבחן מום קשה ממנו סובל העובר.

 

במקרים בהם רשלנות בהריון לא הביאה לאבחון מום קשה זה, יכול התינוק לטעון כי נולד הוא בעוולה – לאמור, טוב לו מותו מחייו. במסגרת פסק דין זייצוב, אשר נדון בפני חמישה שופטים בבית המשפט העליון, נקבע כי יש מקום להכיר בעילת תביעה בהולדה בעוולה לטובת הילד שנולד. דעות ארבעת השופטים נחלקו (שופט אחד התנגד) - שניים מן השופטים סברו שעילת התביעה תוכר רק במקרים בהם ניתן לומר שמוטב היה אילו היילוד לא היה בא לעולם. שני השופטים הנותרים סברו כי היילוד זכאי לכך שלא תהיה התרשלות שתעשה את חייו לחיים במום, ועל כן יש מקום להכיר בעילת התביעה גם כאשר המומים המולדים הם מומים שאינם קשים.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

 

מאז מתן פסק דין זה, נדונו תביעות רבות בבית המשפט העליון אשר עילתן הינה הולדה בעוולה. עם זאת, טרם נתקבלה הלכה מחייבת אשר בדרכה הלכו כל שופטי ישראל. חלק מן השופטים בוחרים לקבל את עילת ההולדה בעוולה במקרים קשים בלבד, וחלקם מקבלים זאת גם כאשר מדובר במומים שאינם כה חמורים. סוגיה אשר הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי עסקה בשאלה – האם חוסר בשתי אצבעות בכף ידו של תינוק, אשר לא אובחן על ידי בדיקת אולטרסאונד, מהווה עילה להגשת תביעה בגין הולדה בעוולה. ראשית, יש לציין כי בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בבדיקת האולטראסאונד. עם זאת, השופט מצאו מקום להתייחס לעילת התביעה שנטענה על ידי ההורים ובנם – הולדה בעוולה.

 

האם מדובר בהולדה בעוולה?

 

השופט יצחק כהן ציין כי דיני הנזיקין הנוהגים בישראל מטילים על מעוול שגרם נזק, לפצות את הנפגע. בפסק הדין נכתב כי במקרים מסוג זה, בהם לא מדובר בנזק אשר מקורו ברשלנות רפואית אלא בכוח הטבע, הטענה כלפי הנתבעים היא כלפי אי האבחון. במילים אחרות, האם ההורים, אשר נאלצים להתמודד עם גידול ילד בעל מום זכאים לפיצויי. כמו כן, האם חייו של הילד הינם חיים כה קשים בשל החוסר בשתי אצבעות עד כדי שהוא זכאי לפיצויים.

 

מבחינת ההורים – בית המשפט ציין כי ההורים אינם זכאים לפיצויים שכן גידול ילד דורש מהם בכל מקרה השקעה רבה והפניית משאבים ומאמצים. כמו כן, גידול ילד בריא לחלוטין איננו שונה באופן מהותי מגידול ילד הסובל מחוסר בשתי אצבעות בלבד.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?

 

מבחינת הילד – השופט קבע כי יש לדחות את הטענות שעדיף היה לילד שלא היה נולד בגין החוסר בשתי אצבעות בכף ידו. "הילד נולד עם פגם אורטופדי בידו, אך פגם זה, עם כל הקשיים והמגבלות שהוא מטיל, אינו שולל מהילד את האפשרות לחיות חיים איכותיים ומהנים. התובע יוכל ללמוד, לרכוש מקצוע, להקים משפחה, להיות אב לילדים וסב לנכדים, לשמוע מוסיקה, לקרוא ספרים, ללכת לתיאטרון, לנסוע לטייל ברחבי העולם, ועוד. אינני סבור שבמצב דברים זה, ניתן לומר שהיה עדיף לו שלא היה בא לעולם", כתב השופט בפסק הדין.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,