www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהיריון

רשלנות רפואית בהיריון

מהי רשלנות רפואית בהיריון? את מי תובעים? כיצד יש לבחור עורך דין? מאות פסקי דין, מאמרים, כתבות, עורכי דין, פורומים ועוד באתר רשלנות רפואית...


רשלנות בלידה ורשלנות בהיריון (השלובות זו בזו) הינן תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות ביותר בבתי המשפט בישראל, וזאת בשל שכיחות ניתוחים אלו בחברה הישראלית (בה ישנו ממוצע של 2.3 ילדים למשפחה). רשלנות במהלך ההיריון מבוססת בד"כ על מעקב הריון שגוי, התפתחות של מומים מולדים אצל העובר, תסמונת דאון או פיגור שכלי, ניתוח לא נכון של תוצאות בדיקות כגון אולטרסאונד ועוד. 

 

הבסיס לתביעות אלו נובע מההנחה כי במידה וניתן היה לזהות את התפתחותן של מחלות קשות אלו בזמן, אולי היו יכולים ההורים להפסיק את ההיריון ולמנוע מילדם ומהם חיים רצופי מאבקים וסבל (טענת הולדה בעוולה).


בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בעת ההיריון ותקופת טרום הלידה, ישנה חשיבות גדולה לרישומים הרפואיים ותיעוד פעולות הרופאים במהלך הבדיקות השונות, לרבות ביקורי האישה במוסדות הרפואיים.


הריון בסיכון, מהו?


הריונות מסוימים מוגדרים כ"הריונות בסיכון" ועל הרופאים המטפלים בהריונות אלו לשים דגש מוגבר בעת המעקב אחר התפתחות העובר ומצבה הבריאותי של האישה. נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון הינן בד"כ נשים מבוגרות, נשים אשר חוו בעבר הפלות, הסובלות ממחלות כרוניות, נשים שידוע כי ילדות בעבר בלידות מוקדמות, נשים אשר ילדו בניתוחים קיסריים, נשים אשר סובלות מסוכרת הריונית ועוד.


מתוקף נתינת הטיפול הרפואי הנאות על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא להיות מודע לעברה הרפואי של המטופלת ובמידה והיא נמצאת באחת מקבוצות הסיכון, עליו להפנותה לבדיקות המתאימות. התרשלות בנושא זה עלולה ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.


הריונות מסוימים הופכים להריונות בסיכון במהלך תשעת החודשים, למרות שהחלו כהריונות רגילים ועל הרופא להמליץ על הפסקתם במידה וקיים חשש ממשי להיוולדות עובר עם מומים או פיגור, או כאשר ישנו חשש לחיי האם.


התיישנות בגין רשלנות רפואית בהיריון


בדומה לרשלנות רפואית במהלך לידה, גם כאן מתחילה תקופת ההתיישנות, בת שבע שנים, עם גילוי הרשלנות באופן הטיפול בהיריון האישה (ולא מיום קרות התאונה). חוק ההתיישנות חל על אדם מיום בו הפך לבגיר, אי לכך, יכול לתבוע אדם את הצוות הרפואי אשר פיקח על היריונה של אימו, עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).

 

טענה נפוצה בתביעות מסוג זה הינה "הולדה בעוולה", ובה תובע הנפגע את רופאיו כי בעצם הולדתו נעשה לו העוול הגדול שכן חייו אינם חיים. תביעה זו נעוצה בתפיסה כי במידה והיו הרופאים מנתחים נכונה את תוצאות הבדיקות המקדימות, היה מקום להפסיק ההיריון ולמנוע מהתובע והוריו סבל רב.  

 

רשלנות רפואית בבדיקות במהלך ההריון, אימתי?


תסמונת דאון

 

ילדים הסובלים מתסמונת דאון, אשר מתרחשת רק באחת מתוך 650 לידות, סובלים מסכנה גבוהה לחלות באלצהיימר בשנות השלושים לחייהם, תוחלת החיים שלהם עומדת על 49 שנה וכ-40% לא מגיעים לגיל חמש.

 

מדובר במחלה אשר ניתן לזהותה עוד בהריון ע"י בדיקת מי שפיר בהצלחה משוערת של כ-99%. ניתוח שגוי של בדיקת מי השפיר או אי הפנייה של אישה בקבוצת סיכון לבצע הבדיקה, מהווים עילה לרשלנות רפואית במידה ונולד תינוק הסובל מתסמונת דאון.

 

פיגור שכלי


פיגור שכלי הינו מצב בו מועטת ההתפתחות השכלית של התינוק והוא מגיע להתפתחות מקסימאלית עד גיל 12 בלבד. כמו כן, הוא סובל מאינטליגנציה נמוכה יחסית ופגיעות במיומנויות קוגניטיביות, חברתיות, מוטריות וכו’. פיגור שכלי מוגדר על פי סולם קושי בן ארבע דרגות, קל – בינוני- קשה – עמוק.

 

גם פיגור שכלי ניתן לזהות עוד בבדיקות המקדימות כגון בדיקות גנטיות, התחקות אחר העבר המשפחתי (שכן אחד הגורמים הינו גנטיקה), פענוח שגוי של בדיקות אולטרסאונד ועוד. לעיתים, אי חיסונה של האם כנגד מחלות כגון אדמת או דלקת קרום המוח, או אי מתן טיפול מתאים למחלות הללו בתחילת ההריון, יכולים אף הם להוות גורם להתפתחות פיגור שכלי בעובר.


שיתוק מוחין


הפיצויים הגבוהים ביותר הנפסקים לטובתם של התובעים לרשלנות רפואית בעת הלידה נפסקים כאשר סובל הרך הנולד משיתוק מוחין. שיתוק זה הינו חבלה מוחית אשר יכולה להיגרם בעתות של טרום לידה, במהלך הלידה עצמה או בתקופת הינקות הראשונית. שיתוק מוחין מתגלה אצל אחד מכל 500 תינוקות וכ-10% מן המקרים נובעים עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה.


ילדים אשר סובלים משיתוק מוחין עלולים לחוות סימפטומים קשים של כשלים בתנועה, בעיות בחושי הראייה והשמיעה, קשיים בדיבור, קשיים בהליכה, כשלים במערכת העצבית ואף התפתחות מינית מוקדמת מן הצפוי. בנוסף קיימים סיכונים של התפתחות אפילפסיה ובעיות פסיכולוגיות – החל מקשיי למידה ועד לבעיות התנהגות קשות.

 

רופא העוכב אחר הריון, חייב להיות ער לתסמינים ולתוצאות בדיקה אשר מעלות חשש, ולו הקטן ביותר, שעלול להיות מום בעובר. במידה ועולים חששות מסוג זה, על הרופא להפנות האישה לבדיקות הרלבנטיות, להעריך מהן סיכויי ההצלחה של טיפול בעובר, ובמקרים מסוימים אף להמליץ על הפסקת ההריון.


מהי "הולדה בעוולה"?


תביעה המוגשת כאשר נולד תינוק הסובל ממומים או פיגור קשה שלא התגלו במהלך בדיקות ההיריון השותפות, מכונה תביעת "הולדה בעוולה". התובע אשר מגיש תביעה זו, טוען למעשה כי טוב היה אלמלא נולד וזאת משום שהוא סובל מנכות קשה וחייו אינם חיים.


בתביעות מסוג זה על התובע, או באי כוחו, להוכיח כי התקיימו שלושה תנאים במהלך ההיריון ולידתו. ראשית עליו להוכיח כי המוסד הרפואי והרופאים אשר טיפלו בהריונה של אמו ערכו מעקב הריון רשלני ולאחר מכן עליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי כי במידה והיה מתגלה המום ממנו הוא סובל – היו מפסיקים הוריו את ההיריון. על מנת להשלים את התביעה עליו לאמוד את הנזק על פי תקדימי "הולדה בעוולה".


מהם הפיצויים בגין רשלנות רפואית בהיריון


בד"כ נפסקים הפיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון על סכומים גבוהים. פענוח שגוי של הבדיקות הגנטיות, של סקירות האולטראסאונד, אי הפניית אם בסיכון לבדיקות מתאימות ועוד, עלולים לגרום להולדת תינוק הסובל מנזק בלתי הפיך, למוות בלידה או סיבוכים ופגיעה במצבה הבריאותי של האם.


תביעות בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון הינן שכיחות ביותר בשל תקופת ההתיישנות הארוכה ומשום שההורים ובתי המשפט רואים ברשלנות מסוג זה פגיעה באחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בחייו של האדם והתרשלות רפואית בטיפול בעובר, הריון ולידה נתפסים כבלתי נסלחים.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,