www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים - שיתוק מוחין בגין לידה מוקדמת

רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים - שיתוק מוחין בגין לידה מוקדמת

ב-97% מההריונות נושאת האישה ברחמה עובר אחד בלבד. רק 2.5% מההריונות הינם הריונות של תאומים ושיעור נמוך עוד יותר מאפיין הריונות מרובי עוברים. הריונות של שני עוברים ויותר הינם הריונות בסיכון גבוה כאשר הסיכון עולה ככל שעולה מספר העוברים. במסגרת הסיכונים הנ"ל ניתן למנות לידה מוקדמת, ניתוח קיסרי, פריקת עצם הירך, מצוקה נשימתית במהלך הלידה, נזקים לאיברים פנימיים, רעלת הריון וכדומה.

 

במקרים בהם ההריון הרב עוברי הינו תוצאה של הפריה חוץ גופנית, מוטל על הרופאים לציין בפני בני הזוג את כל הסיכונים מהעברת מספר רב של עוברים לרחם. האם אי ציון סיבוכים אלו עלול להביא לנזקים גופניים? האם במקרים בהם ההורים לא היו מודעים לסיכונים הנ"ל מדובר ברשלנות רפואית בהריון? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט ונסגרה לאחרונה במסגרת הסכם פשרה בין בני משפחה למשרד הבריאות.

 

עוד פסקי דין בנושא:
האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?
תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות
האם אי ציון משקל עובר בגיליון לידה הוא רשלנות רפואית?
פסק דין - תביעת רשלנות רפואית בגין אי ביצוע היפוך עובר במהלך לידה
פסק דין - אירוע פרע כתפיים שנגרם לעובר בעת לידתו וגרם לנזק נוירולוגי


מדובר בתביעה אשר ראשיתה בהריון בדרך של הפריה חוץ גופית. התובע נולד כשהוא סובל משיתוק מוחין, וזאת בעקבות העברתם של עוברים במסגרת הפרייה חוץ גופית במספר העולה על המותר. אי לכך, הוריו של הקטין והקטין הגישו תביעה אשר עילתה רשלנות בהריון כנגד משרד הבריאות (אשר בית החולים והמרפאה פועלות בבעלותו). לאחר משא ומתן בין הצדדים, קיבל הסכם הפשרה ביניהם תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 

הפרייה חוץ גופית מסתיימת באסון


מדובר בתביעה אשר הוגשה כנגד משרד הבריאות בשנת 2007. בכתב התביעה נטען כי המשפחה פנתה בשנת 1998 להליכי הפריה חוץ גופית ובמסגרתם הועברו לרחמה ארבעה עוברים. יש לציין כי העברת ארבעה עוברים הינה גבוהה מהמותר. בתקופה נשוא התובענה עמד המספר המקסימאלי לעניין זה על שלושה עוברים וכיום מותרת העברת שני עוברים לכל היותר. ארבעת העוברים נקלטו ברחמה של התובעת אך כתוצאה מההריון מרובה העוברים נאלצה האם ללדת את ילדיה בלידה מוקדמת. התובע נולד בלידה מוקדמת כאשר הוא סובל מפגות וסיבוכי פגות. החמור מהסיבוכים הללו היה – שיתוק מוחין.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בבדיקת חלבון עוברי, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות בבית חולים אסותא בגין אי דילול עוברים לאחר הפריה חוץ גופית?
מעקב מוניטור רשלני גרם ללידת עובר מת, האמנם?
הריון מרובה עוברים ולידה עם תסמונת דאון - האם רשלנות בהריון?
רופא פרטי איחר לחדר לידה למרות מצוקה עוברית, האם רשלנות?


התובעים טענו כי הצוות הרפואי לא קיבל הסכמה מדעת מצידם להעביר ארבעה עוברים. לטענתם, הרופאים לא ציינו בפניהם את הסכנות הטמונות בהעברת מספר עוברים כה רב, הן מבחינת ההריון והן מבחינת הלידה. חרף התפתחות תקינה של העוברים במהלך ההריון, המליצו הרופאים למשפחה לבצע דילול עוברים. ההורים טענו כי לא ידעו - בטרם הועברו העוברים לרחם - כי הפחתת העוברים משמעותה הפלה (על כל ההשלכות לכך, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה רפואית). אי לכך, הם סירבו להפחתת העוברים שכן לא נשקפה לאלו סכנה קונקרטית והם נראו תקינים.

 

בשבוע ה-28 להריון אושפזה האם בבית החולים בגין לחץ דם גבוה. במהלך הטיפול בלחץ הדם אובחן כי האם סובלת מרעלת הריון קשה. מדובר בסיבוך שכיח במקרה של הריון רב עוברים. סיבוך זה מצריך, בדרך כלל, חילוץ העוברים בניתוח קיסרי. אחד הפגים נפגע במהלך הלידה במוחו וכתוצאה מכך נגרם לו שיתוק מוחין. על פי הסכם הפשרה, התובעים יקבלו מהנתבעים פיצויים בסך 6 מיליון שקלים. מחצית מהסכום תשולם להם על ידי משרד הבריאות והיתרה מביטוח לאומי. 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,