www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות רפואית בהריון בגין אי הגדרת הריון כהריון בסיכון?

האם רשלנות רפואית בהריון בגין אי הגדרת הריון כהריון בסיכון?

במסגרת ערעור בגין רשלנות בהריון בבית המשפט העליון, נדונה שאלה משפטית בנוגע לטיפול אשר ניתן לאישה בהריון שסבלה בעבר מהריון שהסתיים בהפלה בגין מומים בעובר. למעשה, ההריון במקרה דנן היה תקין אך בשל הידבקות בנגיף באופן שקט, סובל כיום בנה של התובעת מנזקים מוחיים קשים.

 

ההדבקות בנגיף במהלך ההריון הייתה הידבקות שקטה, זאת ללא תסמינים נוספים כגון חום או מצוקה עוברית. עבור האישה, מדובר היה בהריון שלישי כאשר הריונה הראשונה הסתיים בשבוע ה-22 בהפלה יזומה לאחר שהתברר כי העובר לוקה במומים במערכת העצבים המרכזית.

 

       למעשה, בית המשפט העליון ציין כי הערעור עוסק בשתי שאלות עיקריות:

  • האם יש חובה לבדוק הידבקות בנגיף ה-CMV בכל הריון, והאם הנחיית המדינה השוללת זאת מוצדקת?
  • האם בשל התוצאות העגומות של ההריונה הראשון של המערערת, היה על הרופא המטפל (שטיפל בה במהלך הריונותיה הקודמים) לסווג הריון זה כהריון בסיכון גבוה המחייב נקיטת אמצעי זהירות נרחבים, שבכללם ביצוע הבדיקה?

 

מבחינת השאלה הראשונה, בית המשפט העליון קבע כי הוכח שהרופא הנתבע נהג על פי הפרקטיקה המקובלת בתקופה נשוא התובענה, וזאת בהתאם להוראות בית החולים ומשרד הבריאות. הלכה פסוקה היא בחינת מידת הרשלנות מצידו של רופא הנתבע בגין רשלנות רפואית היא זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. לאמור, רופא לא ייחשב כרשלן כאשר הוא מבסס את עבודתו על הניסיון הקודם, הספרות המקצועית ובהתאם לנורמות המקובלות לפי העת בעולם הרפואה. לסיכום סוגיה זו, בית המשפט העליון קבע כי הרופא פעל כמצופה ממנו במקרה זה ואין כל חובה להורות על ביצוע בדיקה לאבחון נגיף ה-CMV כאשר אין כל אינדיקציה לכך.

 

האם היה על הרופא לסווג את ההריון כהריון בסיכון?

 

השופט רובינשטיין כתב בפסק הדין כי השאלה האם היה על הרופא, בנסיבות המקרה הספציפי, לסווג הריון בריא לכאורה כהריון בסיכון הטרידה אותו למרות תוצאות ההליך המשפטי? האם העובדה שמדובר בהריון שלישי כאשר הריון ראשון הסתיים בתוצאות עגומות, יש מקום לנקוט משנה זהירות עם האישה ההרה ובעלה? כמו כן, יודגש כי הרופא הנתבע הינו רופא הנשים אשר טיפל באישה במשך שני הריונותיה הקודמים (שאחד מהם הסתיים בהפלה יזומה והשני הסתיים בלידת בן בריא).

 

כאמור, ההריון הראשון של המערערת הסתיים בהפסקת הריון יזומה וזאת בגין פגמים שזוהו במערכת העצבים המרכזית של העובר. בדיקות אשר נערכו לעובר לאחר ההפלה לא אבחנו מעורבות של נגיף ה-CMV וסיבת הפגמים לא הייתה נעוצה בנגיף זה. דהיינו, ממצאי ההריון הראשון לא העידו על סיכון מוגבר להידבקות ב-CMV ובוודאי שלא העידו על אינדיקציה לביצוע בדיקת סקר לנוגדנים בהריונות הבאים.

 

עוד מאמרים בנושא:
האם אי הגדרת הריון עם התקן תוך רחמי בתור הריון בסיכון גבוה עלה כדי רשלנות?
האם חייבת להיות נוכחות של רופא מומחה בלידה לאחר הריון בסיכון?

 

הריונה השני של התובעת היה הריון תקין אשר בסיומו נולד ילד בריא. באשר להריון השלישי, נקבע כי המערערת לא הראתה סימנים קליניים מחשידים בנוגע להידבקות בנגיף ולא נמצאו ממצאים אשר הצדיקו עריכת מעקב סרולוגי. גם ההריון השלישי הוגדר אפוא כהריון תקין.

 

השופט רובינשטיין כתב בפסק דינו כי "הטרידתני השאלה האם היה על הרופא לבצע בכל זאת את הבדיקה. זאת, במיוחד משהעיד המומחה מטעם ההגנה כי הוא נוקט בבדיקה זו בגלל רפואה מתגוננת ולא בהתאם להמלצות". לאחר ששקל השופט את הראיות, החליט הוא כי יש לענות לשאלה זו בשלילה.

 

בפסק הדין נכתב כי ההתייחסות להריונה של התובעת במקרה דנא הייתה התייחסות להריון בסיכון ביחס לסיכונים הרלבנטיים. דהיינו, נערכו לה הטיפולים המניעתיים והבדיקות שנועדו למנוע הישנות המומים שנתגלו בהריונה הראשון, ושהמערערת היתה בקבוצת סיכון ביחס אליהם. כמו כן, הוכח שהמערערת עברה במהלך ההריון בדיקות מעבר למקובל (לדוגמא, סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת מורחבת, דיקור מי שפיר ובדיקות נוספות).
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,