www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות רפואית במתן הסבר על משמעות בדיקת דיקור מי שפיר?

האם רשלנות רפואית במתן הסבר על משמעות בדיקת דיקור מי שפיר?

במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון, אשר עילתה הינה הולדה בעוולה, טענה אימו של קטין כי לא הוסברה לה החשיבות של ביצוע בדיקות מסוימות במהלך הריונה. לטענת האם, הולדת בנה ללא אבחון תסמונת דאון עוד במהלך ההריון, עולה כדי רשלנות רפואית מצידם של הרופאים. קופת החולים טענה לעומת זאת כי האישה הופנתה לבדיקות אחרות במהלך ההריון אך לא ביצעה אותן הלכה למעשה. אי לכך, לטענת קופת החולים, חרף מחלתו הקשה של הקטין, אין לאימו אלא להלין על עצמה ועל חוסר אחריותה.

 

השופטת קבעה כי יש לדחות את טענותיה של אימו של הקטין וזאת משום שהוכח כי קיבלה היא הסברים מספקים משני רופאים שונים. על פי הראיות והעדויות אשר הוצגו בבית המשפט, ניכר כי שני הרופאים הנתבעים העמידו את האם על האפשרות שניתן לבצע בדיקת דיקור מי שפיר. כמו כן, הרופאים הסבירו לאישה את הסיכונים הטמונים בביצוע דיקור מי שפיר וכן על ההשלכות של תוצאותיה.

 

הרופא הנתבע, אשר עקב אחר הריונה של האישה, טען כי הפנה את האישה לביצוע סקירת מערכות. לדבריו, במועד ההפניה לבדיקת סקירת המערכות, נאמר לאישה כי ישנו סיכון נמוך לתסמונת דאון אך קביעה מלאה לכך ניתן לעשות רק באמצעות דיקור מי שפיר. בעדותו בבית המשפט, הפנה הרופא הנתבע את תשומת ליבה של השופטת לטופס תוצאות בדיקת החלבון העוברי בה הוסבר שהאפשרות היחידה לגילוי 100% מהמקרים הינה בדיקת מי שפיר.

 

הרופא הוסיף כי דברים אלו הוא אומר לכל אישה המגיעה אליו לאחר בדיקת חלבון עוברי. האישה העידה בעצמה בבית המשפט כי קראה את תוצאות בדיקת החלבון העוברי והרופא הסביר לה ברמה שהיא תבין. עם זאת, האישה הלינה כי לא דובר כלל על תסמונת דאון. הרופא טען כי הפנה את האישה, לאחר בדיקת החלבון העוברי, לבדיקת סקירת מערכות. לאחר בדיקה זו, הופנתה האם בשלישית לבדיקת סקירת מערכות מכוונת. בטופס הפניה זה נכתב כי הבדיקה תתבצע "בכדי להרגיע את האישה". מילים אלו היו עדות לכך שבין הרופא לבין האישה התפתחה שיחה לגבי הסיכונים והסיכויים מתוצאות הבדיקות השונות.

 

האם חשש קל הוא חובה להפנות לדיקור מי שפיר?

 

האישה טענה כי לא כך הדבר, אך בעניין אחר העידה כי ההפניה לבדיקת סקירת מערכות מכוונת נעשתה לאחר בקשתה בעקבות תוצאות סקירת המערכות הראשונה. הנה כאן מצאה השופטת עדות נוספת לכך שהאישה קראה היטב את תוצאות הבדיקות ויכלה לשים לב כי אחוז הסיכוי לאיתור תסמונת דאון בבדיקות אלו אינו וודאי. לאחר בדיקת סקירת המערכות המכוונת, הופנתה האם לבדיקות נוספות כגון אקו לב עובר.

 

הרופאים טענו כי הפנייה זו נעשיתה משום שבדיקותיה של האישה היו בגבולות הנורמה אך מעט חריגות. לפיכך, ייתכן ובדיקות אלו היו מאבחנות את תסמונת הדאון. עם זאת, האישה לא ביצעה את הבדיקות הנוספות ובנה נולד לאחר מכן כאשר הוא סובל מהתסמונת הקשה.

 

הרישומים הרפואיים בדבר ההסברים המדוברים לא היו שלמים בתיק הרפואי הנוגע לתביעה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלותו זו של הרופא. עם זאת, הסכמה מדעת של מטופל לטיפול מסוים ניתנת להוכחה גם באמצעות אופנים אחרים במסגרת הליך משפטי (לדוגמא, עדות). "אמנם, ראוי היה שד"ר ב' ירשום, ולו בתמצית, את מהות ההסברים שנתן לאם התובע. אולם, הסכמה מדעת וכן הסבר לענין הסכמה מדעת (למעט בענינים המנויים בתוספת), ניתן להוכיח בעל פה", כתבה השופטת בפסק הדין, "די לו לבית המשפט שהוא משתכנע כי המטופל הסכים מדעת לקבל את הטיפול הרפואי, בין אם הסכמה זו באה לדי ביטוי בכתובים ובין אם לאו, על מנת שיקבע כי ההסכמה הייתה מדעת".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,