www.rashlanut-refuit.org

אי המלצה על סריקת מערכות רחבה - רשלנות רפואית?

אי המלצה על סריקת מערכות רחבה - רשלנות רפואית?

האם אי הפנייה של אישה לבדיקת סריקת מערכות רחבה, למרות שהריונה הוגדר כהיריון בסיכון, וחרף העובדה כי בשנים נשוא התובענה לא היה מקובל לבצע סקירת מערכות לכל עובר, מהווה רשלנות רפואית בהריון של הצוות הרפואי? תביעה בעניין הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי ועסקה בנזקים אשר נגרמו לתינוק שנולד ללא כף יד ימין ופגיעות נוספות.


ההורים טענו כי היות והריונה של האם הוגדר בסיכון, עקב גילה המבוגר (39) והפלות קודמות (אחת יזומה ואחת טבעית), התנהלותם של הרופאים עלתה כדי הפרת חובת הזהירות. לדידם, לא זו בלבד שהרופאים לא גילו את הפגם של חסר כף יד, אלא הם ציינו במסמכיהם כי הגפיים תקינות. עוד טענו התובעים כי טפסי הבדיקה של הצוות הרפואי, מלמדים בעצמם כי צריך היה לבדוק את הגפיים של העובר.

 

מדוע לא הוסבר לאם אודות סריקת המערכות הרחבה?


המשפחה הלינה על שלא הוסבר לה מהן המגבלות של הסריקות שבוצעו לאם, והיא לא הופנתה לביצוע סריקה מורחבת, זאת למרות עברה המיילדותי וגילה. בני המשפחה אף טענו כי היות והאם טופלה במסגרת פרטית אצל הרופא הנתבע, ניתן היה לצפות ממנו לשתפה בכל הסיכונים הכרוכים בבדיקות הנ"ל. זאת ועוד, האם טענה כי ההפלה היזומה שעברה נבעה מחשש לפגמים בעובר.


בית המשפט נדרש לדון, אפוא, בשתי שאלות עיקריות – האם בתקופה הרלבנטית (שנת 1986) הייתה אפשרות לבצע סריקה על קולית טובה ורחבה יותר מזו שנעשתה, והאם היה זה בגדר הציפייה הסבירה של ההורים בנסיבות המקרה.

 

יש לצפות מרופא פרטי להמליץ על כל הבדיקות האפשריות

 


בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שבשנת 1986 אפשרה בדיקת אולטראסאונד גילוי מומים כמו זה שעמו נולד התינוק. המומחה הרפואי מטעם התובעים כתב בחוות דעתו שבשנים 86-85 נעשו בדיקות רחבות יותר על ידי רופאים פרטיים בפרקטיקה הפרטית בלבד, תמורת תשלום מאד גבוה. בדיקות אלו היו נכנסות להרבה מאד פירוט לעומת הבדיקה הרוטינית שהייתה מבוצעת במוסדות הבריאות המקובלים.


המשפחה טענה בבית המשפט שהרופא לא הפנה את האם לבדיקת סריקת מערכות רחבה, למרות שניכר היה כי רצונם של ההורים היה לבצע את כל הבדיקות הדרושות (וגם הלא דרושות). יש לזכור כי הריונה של האם היה היריון בסיכון והאחרונה אף הגיעה למרפאתו הפרטית של הרופא – לאמור, איננה מעוניינת בטיפול הרוטיני בקופת החולים, והיא רוצה טיפול רחב ומקיף מחמת חשש לבריאות העובר.

מכל האמור לעיל, בית המשפט קבע כי התנהלותם של הרופא והצוות הרפואי הינה רשלנות רפואית כלפי ההורים ובנם.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,