www.rashlanut-refuit.org

הזכות להורות ורשלנות רפואית

הזכות להורות ורשלנות רפואית

הזכות להורות במשפט הישראלי הינה זכות חוקתית אשר נגזרת ממספר חיקוקים אשר מטרתם לשמור ולהגן על התא המשפחתי. זכותו של אדם למשפחה משלבת בתוכה את הזכות לגדל ילדים והזכות להורות, והיא אחת מאושיות הקיום האנושי. הנשיא בדימוס אהרון ברק התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא – זכותו של ילד לגדול בחיקם של הוריו הטבעיים, וזכותו של ההורה להורות, הן זכויות השלובות זו בזו. מדובר בזכויות חוקתיות ובסיסיות וקשה לתאר זכויות אנוש אשר תשוונה להן בעוצמתן ואו בחשיבותן.


במקרים בהם מדובר באישה בהריון, ובמקום בו מתגלה מום בעובר במהלך הבדיקות ההריוניות, עומדת זכותה של האישה להגן על קדושת חיי העובר, אשר מהווה חלק מזכותה של האישה להגן על חייה, אל מול זכותה לטעם החיים ומשמעות החיים. דהיינו, אדם אינו יכול להגיע לכדי הגשמה עצמית במידה ונלקחת ממנו הזכות לקיים חיי משפחה. בפרשת עדאללה נקבע כי במידה ולא תזכה הזכות למשפחה להגנה, סביר להניח שהמרחק לפגיעה בכבוד האדם קצרה.


בסוגיות הנוגעות לרשלנות רפואית בהריון, יש לבחון את זכותם של בני הזוג בתור הורים עתידיים, וזכותה של האישה בהריון, לקבל החלטות הנוגעות לתכנון משפחתם. הזכות להקמת משפחה, להולדת ילדים ולתכנון משפחה, הינה זכות אשר מהווה חלק מצנעת הפרט של בני הזוג. למעשה, חירותו של אדם כוללת זכויות שונות כגון החלטות בנוגע לנישואין או גירושין, החלטות בדבר ילודת ילדים, החלטות בנוגע לדרך חיים, ערכים מקובלים וכדומה.

 

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?


לדוגמא, בפסק דין אשר ניתן בפרשת דונין, עסק בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי הורים שנולדה להם ילדה לאחר ניתוח לקשירת חצוצרות. התובעים טענו כי בתם נולדה בגין רשלנות רפואית, והדבר גרם להם להכבדה כלכלית, עוגמת נפש וחובה לגדל "ילד לא רצוי". בית המשפט קבע כי יש להכיר בעילת התביעה בגין "עיקור רשלני" ובפגיעה בזכותם של התובעים לתכנן את משפחתם העתידית. גם בפסק דין זה, אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוזכר מעמדה החוקתי של הזכות להורות והזכות להקים משפחה.

 

הולדה בעוולה


הפרשה המפורסמת ביותר בנוגע לרשלנות רפואית בהריון הינה פרשת זייצוב. במקרה זה נדון בבית המשפט העליון הנושא של "הולדה בעוולה" (טוב לי מותי מחיי). בפסק הדין זייצוב נקבע כי תינוק אשר נולד כאשר הוא סובל ממומים קשים, בעקבות רשלנות באבחון המומים במהלך ההריון, זכאי לפיצויים מהצוות הרפואי אשר עקב אחרי הריון אימו בגין נזקיו. בפסק הדין התייחסו השופטים גם לזכויותיהם של ההורים במקרה זה. "מוטל על הרופא המטפל לנקוט כלפי ההורים באמצעי הזהירות הסבירים ולהעמיד אותם על סיכונים שונים הקשורים בהריון, התעברות, לידה והפלה. הפרה של חובה זו עולה כדי פגיעה בזכות ההורים לתכנן משפחה".


בית המשפט המחוזי בירושלים עסק פעם נוספת בעיקור רשלני בפרשת אסייג. בפסק דין זה תבעה אישה פיצויים בגין עיקור רשלני אשר בוצע על ידי רופאי הנתבעת. הנתבעת טענה כי לא מדובר ברשלנות וזאת משום שלא קמה עילת תביעה עם לידת ילד בריא. כמו כן, הנתבעת הוסיפה כי לא התקיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין "הנזק הנטען" לבין "רשלנות לכאורה". הנתבעת הוסיפה כי התובעת המשיכה את ההריון, למרות שניתן היה להפסיקו על ידי הפלה. בית המשפט קבע כי לא היה מקום לשלול בנימוקים של תקנת הציבור את אחריותו של רופא רשלן. בפסק הדין נכתב כי אי הכרה זו – כמוה כמתן פרס על רשלנות רפואית. לפיכך, הנתבעת חויבה בפיצויי התובעת. סכום הפיצויים הורכב מעלות הוצאות גידול הילד.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעה בגין הולדה בעוולה בשל מיקרוצפליה של התינוק
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?


משמעותה של הזכות לתכנון המשפחה מהווה חלק מהאוטונומיה של ההורים להחליט האם להמשיך עם ההריון או שמא יש להפסיק ההריון בהפלה. הדברים נאמרים לא רק במקרה של עיקור רשלני. עסקינן גם במצבים בהם מתגלה מום מסוים בעובר במהלך ההריון. על פי חוק זכויות החולה, וההלכה הפסוקה, מוטל על הרופאים לשתף ולדווח להורים על כל חשד בנוגע לעובר. ההחלטה בסופו של היום צריכה להיות של האישה ובן זוגה, ומוטל על הרופא למסור להם את כלל הפרטים הרלבנטיים בכדי לסייע בידם להגיע להחלטה מושכלת המבוססת על הנסיבות האובייקטיביות הרפואיות.


לעיתים, זוגות נתקלים בקשיים להיכנס להריון ולא אחת נאלצים השניים לעבור טיפולי הפריה מסובכים וממושכים (למשל, נשים בגיל מתקדם). הלכה פסוקה היא כי השיקולים העומדים מאחורי הפסקת הריון שהיה קושי רב בהשגתו, אינם כשיקולים העומדים מאחורי הריון בלתי רצוי בעליל. כאמור, הזכות להורות כוללת בתוכה גם את הזכות שלא להיות הורה.

 

בפרשת נחמני קבע בית המשפט כי השתלת ביציות מופרות של ברחם פונדקאי ייעשה רק לאחר הסכמה מדעת של האישה אשר מגופה הביציות הוצאו. לאחר פסק דין זה הוגשה עתירה לדיון נוסף אשר נדונה בפני מותב חריג של 11 שופטים. בעתירה, אשר עסקה בזכותו של אדם שלא להיות הורה, קבע השופט טירקל כי אין ספק שמדובר בזכות חוקתית, הפוכה לזכות החוקתית הנובע מהרצון להיות הורה. ההבדל בין השניים, לפי השופט טירקל בפסק הדין, הוא כי הזכות שלא להיות הורה נובעת מערך הפרטיות (זכותו וחירותו של הפרט לבל יתערבו זרים בהחלטות אינטימיות הנלקחות על ידו). לעומת זאת, הזכות להורות נובעת מערך חברתי בסיסי וקיומי.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,