www.rashlanut-refuit.org

האם הורים לקטינים הסובלים מפיגור יקבלו פטור מצירוף חוות דעת רפואית?

האם הורים לקטינים הסובלים מפיגור יקבלו פטור מצירוף חוות דעת רפואית?

בית המשפט דחה את בקשתם של בני זוג אשר הגישו תביעה בגין רשלנות בהריון שעילתה הינה הולדה בעוולה, לפטור אותם מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. התובעים הינם הורים לתאומים קטינים אשר נולדו כאשר הם סובלים מאותה מחלה מטבולית כבדית-מוחית המתבטאת בפיגור שכלי והתפתחותי חמור. המוסד לביטוח לאומי הכיר בילדים כנכים בשיעור 100%. התובעים טענו כי ניתן היה לאבחן את המחלה מהם סובלים הקטינים כבר במהלך ההריון ובכך למנוע את הולדתם בעוולה.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעה בגין הולדה בעוולה בשל מיקרוצפליה של התינוק
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה
הולדה בעוולה בגין רשלנות בהריון - מהו מום המצדיק תביעה מסוג זה?


התובעים הגישו בקשה לפטור אותם מצירוף חוות דעת רפואית ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לטענתם, הם מצויים בחסרון כיס ואין ביכולתם לממן חוות דעת כאמור. התובעים טענו כי סיכויי התביעה להתקבל הינם טובים וזאת משום שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. דהיינו, אין ספק שמחלת הילדים הינה מחלה מולדת ולאור התיעוד הרפואי המצורף ניתן לראות שהעניין שברפואה מבוסס גם מבוסס.


הנתבעים התנגדו לקבלת הבקשה וזאת משום שלטענתם התובעים אינם עומדים בתנאים המזכים בפטור המבוקש. הנתבעים הוסיפו כי התסמונת מהם הקטינים סובלים איננה ניתנה לאבחון טרום לידתי וסיכויי התביעה להתקבל הם קלושים. כמו כן, לשיטתם של הנתבעים, התובעים לא עמדו בחובתם להוכיח חיסרון כיס.

 

פטור מחוות דעת רפואית, אימתי?

 

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין המעוניין להוכיח עניין אשר ברפואה צריך לצרף חוות דעת רפואית מטעמו. עם זאת, לבית המשפט יש את הסמכות לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת כאמור, וזאת על בסיס עמידה בשני תנאים מצטברים – הוכחת חיסרון כיס, והוכחת צורך בחוות דעת רפואית.


במקרה דנן, התובעים טענו כי חלה על הנתבעים ועובדיהם חובת זהירות מוגברת והם התרשלו באבחון התסמונת נשוא התובענה. כמו כן, נטען כי במהלך ההריונות עברה אם הקטינים בדיקות אולטרסאונד ואף קיבלה מהנתבעים ייעוץ גנטי. ההורים טענו כי במהלך כל ההריון נאמר להם שהבדיקות תקינות ולא הוזכר סיכוי להיוולדות תינוקות הסובלים ממומים שונים. התובעים הוסיפו כי במידה והם היו יודעים על סיכונים כאמור, היה ההריון מופסק לאלתר (התובעת אכן הפסיקה הריון קודם בשבוע ה-34 לאחר שנתגלו בעובר מומים).


הנתבעים טענו, מנגד, כי לא היה ניתן לאבחן את התסמונת מהם סובלים הקטינים וכל בדיקות ההריון שנעשו לתובעת היו תקינות. התובעת אף הופנתה לייעוץ גנטי כאשר בהריון הראשון הוסבר לה שלא ניתן לשלול סיכון בשיעור של 25% או אף יותר. הנתבעים הוסיפו כי בכרטיסה הרפואי של התובעת מתועד סירוב לפנות לייעוץ גנטי ואמירה מצידה שהיא אינה מעוניינת באבחון טרום לידתי זאת משום שהיא לא מתכוונת לעבור הפלה (גם אם יהיה בכך צורך). התובעת אף סירבה לבצע בדיקת דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה.

 

עוד מאמרים בנושא:
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?


בית המשפט קבע כי למרות שהתובעים טענו כי ניתן היה לאבחן את התסמונת בבדיקות טרום-לידתיות, לא צורפה ולו ראשית ראיה לכך. כמו כן, המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפני בית המשפט הוכיחו כי קיים ספק לכאורה בחוזקה של התביעה במישור האחריות. דהיינו, אין למהר ולהטיל על הנתבעים את עלותו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. זאת ועוד, התובעים לא השכילו להוכיח גם את טענת חיסרון הכיס ותצהירו של האב לגבי היותו מפרנס יחיד ופרטי משכורתו לא היה בהם די.

 

התובעים לא צירפו פירוט בנוגע למקורות הכנסה נוספים של המשפחה, הקצבאות שמקבלים הקטינים (מהמוסד לביטוח לאומי), דפי חשבונות הבנק של המשפחה וכדומה. בנוסף, התובעים לא ציינו מה נעשה על ידם על מנת לברר אפשרות של הגשת חוות דעת רפואית ומהו מחירה של חוות דעת זו. "בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע שהתובעים אכן אינם יכולים לשאת בעלות מימון חוות דעת רפואית. לאור כל האמור לעיל, אינני מוצאת מקום לפטור את התובעים מצירוף חוות דעת לתביעתם", סיכמה השופטת את החלטתה.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,