www.rashlanut-refuit.org

חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?

חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?

אחת העילות הנפוצות ביותר בגין רשלנות רפואית בהריון היא - הולדה בעוולה. מדובר למעשה בסוגיה משפטית-נזיקית-פילוסופית אשר במסגרתה טוען אדם כי טוב לו מותו  מחייו. על פי רוב, תביעות בגין הולדה בעוולה נובעות מלידה עם תסמונת קשה וחשוכת מרפא (לדוגמא, תסמונת איקס שביר), מומים קשים (חוסר בארבעה גפיים) וכדומה. האם חוסר בשתי אצבעות ברגל מהווה מום קשה שניתן לקבוע כי טוב לו לתינוק לולא נולד? סוגיה זו עמדה במרכזו של פסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי.

 

התובע נולד בשנת 1995 כאשר הוא סובל עוד מלידתו ממום של קיצור עצם השוקית וחסר של שתי אצבעות ברגלו. לטענתו, בית החולים אסותא, ושירותי בריאות מכבי, נקטו כלפיו ברשלנות רפואית בהריון. התובע טען כי אמו לא הופנתה לבדיקת אולטראסאונד מכוונת אשר במסגרתה ניתן היה לגלות את מומו. לדבריו, במידה והאם הייתה עושה את הבדיקה האמורה, ניתן היה להחליט על הפסקת ההריון.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעה בגין הולדה בעוולה בשל מיקרוצפליה של התינוק
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה
הולדה בעוולה בגין רשלנות בהריון - מהו מום המצדיק תביעה מסוג זה?


בית המשפט קבע ראשית כי אף אחת מהנתבעות איננה אחראית לעובדה שהתובע סובל ממום מסוים. למעשה, רשלנותן הרפואית הנטענת של הנתבעות נבעה, לכאורה, בגין העדר אבחון ואי הפניה לבדיקת אולטראסאונד. יש לציין כי לא מדובר בתביעתם של ההורים אלא בתביעה של הילד. הקטין טען כי בהנחה ומומיו היו מתגלים, הוריו היו מפסיקים את ההריון.

 

הולדה בעוולה - המסגרת המשפטית והגישות השונות


פסק הדין המנחה בעניין עילת ההולדה בעוולה, הינו פסק דין זייצוב אשר ניתן בבית המשפט העליון במושב חמישה שופטים. בפסק דין זה הכיר בית המשפט העליון באחריות רופא כלפי הורים וילדם, וזאת משום שרשלנותו במהלך ההריון גרמה ללידת קטין בעל מום חמור ביותר (אשר ניתן לקבוע כי עדיף שלא היה נולד כלל). במקום בו הורים טוענים כי ילדם נולד בעוולה, מבקשים הם למעשה פיצויי כספי בגין הנזק אשר נגרם להם כתוצאה מהלידה, ובשל הצורך לגדל ילד הסובל ממום קשה. כאשר התביעה מוגשת על ידי הקטין, מדובר בטענה לפיצויי בשל העובדה כי האחרון ייאלץ לחיות כל חייו בצילם של מומיו הפיסיים והנפשיים.

 

בפסק דין זייצוב נחלקו השופטים לשלוש גישות. גישת השופט גולדברג הייתה כי אין להכיר כלל בעילת תביעה זו של ילד כנגד רופאיו מילדיו. גישה נוספת ניתנה על ידי השופטים מרים בן פורת והשופט ד. לוין. לפי גישתם של אלו, ייתכנו מקרים, אם כי נדירים, בהם ניתן יהיה לקבוע כי טוב לאדם פלוני לולא נולד. השופט אהרון ברק (ועימו השופט ש. לוין) הציג גישה נוספת אשר לפיה יש לפצות כל אדם אשר נולד כשהוא בעל מום, אף אם הוא לא יכול היה להיוולד לולא המום.

 

עוד מאמרים בנושא:
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

 

השופט ברק היה סבור כי אין להעמיד סף כניסה בגדרה של עילת תביעה זו ויש לזכות בפיצויים כל ילד אשר נולד כאשר הוא סובל ממומים. לדבריו של השופט ברק, לגישתו ישנם מספר יתרונות. ראשית, היא מגבשת אחריות בין הרופא לנזק לו הוא אחראי, וזאת מבלי להזדקק לסוגיות בנוגע לחיים לעומת אי-חיים. שנית, מדובר בגישה אשר נמנעת מלקבוע כי מצבים מסוימים הינם נדירים יותר, ומצבים מסוימים הינם נדירים פחות. שלישית, גישתו מציבה מבחן ידוע ומקובל להערכת הנזק, על פי נוהגים מאז ומתמיד, והיא מעניקה לקטין פיצויי אשר יאפשר לו לחיות עם מומו.

 

במרוצת השנים נקבע כי בעקבות העובדה שחמישה שופטים הציגו שלוש גישות שונות, אין הלכה מחייבת ונסיבות כל תביעה שעניינה הולדה בעוולה יבחנו בהתאם למקרה הנדון. השופט מלץ הגדיר זאת בפסיקתו באופן הבא - "הקואליציה היחידה שהתגבשה היא שאכן תיתכן עילת תביעה של קטין שהולדתו בעוולה. לכך הסכימו 4 מתוך חמשת השופטים. אשר לשאלה באיזה תנאים קמה עילה כזו, נחלקו דעות אותה קואליציה באופן שווה. מכאן שבשאלה זו לא יצאה הלכה מחייבת מבית משפט העליון".

 

בית המשפט קובע - לא מדובר בהולדה בעוולה

 

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע כי מומו של התובע היה מצדיק את הפסקת ההריון ומניעת הולדתו בעוולה. מדובר במום פשוט אשר ניתן לנהל עימו חיים שלמים ומלאים. בפסק הדין נכתב כי גישתה של השופטת מרים בן פורת היא המתאימה למקרה זה. דהיינו, רק במקרים קשים ניתן יהיה להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה, שכן אם לא ייקבע כך – יוולדו רק ילדים מושלמים לפי הפרופיל המבוקש.

 

ומוסיף השופט – ילדים כילדים, והורים כהורים, צריכים להשלים עם העובדה שבחברה יוולדו גם ילדים הסובלים מפגמים מסוימים. אין למנוע את לידתם של אלה ואין להביא למצב בו הריונות יופסקו על ימין ועל שמאל (הן מבחינת הרופאים מתוך רפואה מתגוננת, והן מבחינת ההורים).

 

"איני מקל ראש במומו של התובע", כתב השופט בפסק הדין, "אך לשמחתנו נכותו זמנית ואינה קשה. למעשה, היא מתמצה בנכות ברגליו אשר אינה מונעת ממנו לרוץ ולקפוץ בקושי מסויים". לסיכום, השופט קבע כי הוא אינו סבור שטוב מותו של התובע מחייו. מדובר בצעיר בן 15 אשר מסוגל ליהנות מחייו, להקים משפחה, להוליד ילדים, ללמוד ולהשכיל וכדומה. לפיכך, מאחר שלא ניתן לומר על התובע שטוב מותו מחייו, דין התביעה בעילת התביעה של "הולדה בעוולה", להידחות.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,