www.rashlanut-refuit.org

הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

האם כאשר רשלנות הצוות הרפואי מובילה ללידה של תינוק הסובל מנכות קשה או מומים תמידיים וחשוכי מרפא, נוצרת עילה לתביעת הרופאים בטענה כי "טוב היה לי מותי מחיי"? הולדה בעוולה הינה אחת העילות הנפוצות ביותר בתביעות בגין מקרים של רשלנות רפואית בהריון.

 

טענה זו, הוכרה בישראל על ידי שופטת בית המשפט העליון, מרים בן פורת בפסק דין זייצוב. בפסיקה זו, משנת 1982, עולה שאלה משפטית ופילוסופית רמת מעלה. שופטי בית המשפט העליון בפרשת זייצוב נחלקו לשני מחנות כאשר שני שופטים סברו כי יש להכיר בטענה, ואילו השניים האחרים גרסו שאין להכיר בה. השופט החמישי קבע כי יש להותיר למחוקק לבחון סוגיה זו.

 

שופטים בישראל נוטים להכיר בטענת "הולדה בעוולה" רק במקרים קשים כאשר ברור כי הסבל הנגרם לתינוק הינו גדול ובלתי הפיך עד כדי שהיה עדיף לו מותו מחייו. עם זאת, מיעוט הפסיקות והדיונים בסוגיה זו מהווה ערפל של עמימות בנוגע לדעת המשפט בנושא.

 

כיצד יש להוכיח טענת "הולדה בעוולה"?

הוכחת טענת "טוב לי מותי מחיי" איננה דבר פשוט כלל ועיקר. בתחילה צריכים התובעים להוכיח כי הרופאים כשלו באבחון מום, או שלא אבחנו כי העובר גדול מדי וביצעו לידה רגילה במקום ניתוח קיסרי.  למעשה, הולדה בעוולה יכולה להיגרם בגין אבחון שגוי במהלך ההריון, אי הפניה לבדיקות המתאימות, ביצוע לידה באופן רשלני לאחר הריון תקין ועוד. במרבית המקרים מדובר בהתנהלות של רשלנות רפואית במהלך ההריון, ולעיתים נגרמת הולדה בעוולה בגין רשלנות בלידה.

 

העברת מידע שגוי בין הרופא למטופלת (כגון אי-שמירה על שקיפות מוחלטת בין הצדדים), או אי הפנייה לבדיקה טובה ומעמיקה יותר אשר יש לצפות מן הצוות הרפואי כי יבצע אותה במסגרת מבחן ה"רופא הסביר" (למשל, בדיקת אולטרסאונד מורחבת במידה וההיריון מוגדר הריון בסיכון, או בדיקות גנטיות על מנת לבדוק אם מחלה מסוימת עברה מההורים לעובר) יכולים להוות גם הם עילה להגשת תביעה הנתמכת בטענת "הולדה בעוולה".

לאחר שהוכחו אחת או כמה מהטענות הללו, יש לבחון האם המום הינו "קל" או קשה" (שאלה אשר אין עליה תשובה חד משמעתית בפסיקה), האם ניתן היה מבחינה קלינית לבצע את ההיריון והאם במידה וכל האמור התקיים – עדיין היו בוחרים ההורים (על פי התרשמות הרופא) לבצע את ההפלה.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעה בגין "הולדה בעוולה"?

מכיוון כי מדובר בנזקים אשר נגרמו לתובע בגין רשלנות הצוות הרפואי בעת המעקב אחר ההיריון, יחל מרוץ ההתיישנות, בן שבע השנים, להיספר ביום בו ימלאו לנפגע 18 שנים. אי לכך, תביעת "הולדה בעוולה" יכולה להיות מוגשת לבית המשפט עד הגיעו של התובע לגיל 25.

 

ידועה פסיקה של קטינה, באמצעות הוריה, שבגיל שמונה התפרצה אצלה מחלה תורשתית נדירה, אשר לא אובחנה במהלך ההיריון, למרות בקשתה של האם (ביודעה על המחלה הגנטית) לבדוק סיכויי המחלה. בית המשפט קבע סכום פיצויים של כ-14 מליון שקל לטובת הקטינה בגין התרשלות הצוות הרפואי בלידתה.

התובעים והנתבעים בתביעות רשלנות רפואית ב"הולדה בעוולה"?

את התביעה בשמו של הקטין יגישו הוריו שכן הם האפוטרופוסים שלו כברירת מחדל על פי חוק האפוטרופסות. התביעה תוגש נגד בית החולים (במידה והוא פרטי), משרד הבריאות והמדינה (במידה ומדובר בבית חולים ממשלתי) או קופת החולים (כאשר בהנהלתה עובד המוסד הרפואי). חשוב לדעת כי בד"כ לא תוגש התביעה כנגד הרופא באופן אישי.

מצוידים בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום נשוא התביעה, ינסו ההורים להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל באבחון המומים או באי-הפנייה לבדיקות המתאימות בזמן, ואי לכך נולד ילדם כאשר הוא סובל מנזק בלתי הפיך ההופך את חייו לקשים עד כדי כי היה עדיף לו מותו.

 

מהן טענות הנתבעים הנפוצות?

 

הנתבעים יטענו לרוב כי האם חתמה על טופס הסכמה מדעת אשר בו היא מאשרת שהבדיקות שלפניה אינן יכול לגלות את כל הפגמים והמומים. עוד יטען על ידי הרופאים בבית המשפט כי האם ידעה שניתן היה לבצע בדיקות מקיפות יותר באופן פרטי.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,