www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית במהלך הריון - אי החלת כלל הדבר מדבר בעד עצמו

רשלנות רפואית במהלך הריון - אי החלת כלל הדבר מדבר בעד עצמו

האם יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי רופאי בית החולים "רבקה זיו" בצפת, עקב הולדתו בעוולה של תינוק הסובל משיתוק מוחין? האם הרופאים לא הביאו את ההורים להפסיק את ההריון, למרות אבחון הריון בסיכון ופערים גדולים בין גיל העובר לגודלו במהלך הבדיקות לפני הלידה? ההורים טענו כי יש להעביר את נטל ההוכחה מחמת תחולת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", בעוד בית החולים והרופאים המטפלים סברו כי תנאי הכלל אינם חלים במקרה דנן.

 

תביעה אשר עניינה רשלנות בהריון, מתוקף היותה תביעה נזיקית, עוסקת לא אחת בתחולת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". משמעות הכלל היא העברת נטל הראיה לכתפיו של הרופא במקרים בהם לנפגע אין יכולת לבחון מה גרם לנזק. מקרים אלו הינם מקרים בהם לתובע לא הייתה יכולת לדעת מה היו נסיבות המקרה שהסב לו נזק, והנזק נגרם על ידי נכס שלבית החולים או הרופאים הייתה שליטה מלאה עליו. כמו כן, על מנת שבית המשפט יעביר את נטל הראייה, עליו להיות סבור כי הנתבע הפר את חובת הזהירות כלפי התובע. 

    במילים פשוטות - מתי יחול הכלל להעברת נטל הראיה? 

  1. אי ידיעה או העדר אפשרות לדעת מהן הנסיבות שגרמו לנזק.
  2. לבית החולים ו\או הרופא הייתה השליטה המלאה על הנכס שגרם לנזק.
  3. לבית המשפט נראה כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהייתה התרשלות מצד בית החולים ו\או הרופא, מאשר עם המסקנה שלא הייתה התרשלות.

ההורים ידעו כבר בשבוע ה-30 על הסכנות להריון

 

המקרה שלפנינו הינו סיפורו של תינוק אשר נולד בניתוח קיסרי במשקל של 633 ג’, כאשר הוא סובל מפיגור שכלי קשה בעקבות התפתחות איטית ברחם. הוריו טענו כי הרופאים התרשלו בתפקידם משום שלא הביאו לידיעתם את הסיכונים בהיוולדות העובר במשקל כה נמוך, ועל כן נולד בנם בעוולה (קראו גם על רשלנות בלידה).

השופטת קבעה במקרה דנן כי לא ניתן להחיל את הכלל, זאת בשל אי התקיימות התנאי הראשון והתנאי השלישי. הלכה פסוקה היא שהמועד הרלבנטי לידיעת התובע אודות הנסיבות שנגרמו לנזק הוא מועד התרחשות התאונה. השופטת קבעה כי על פי המגמה המשפטית כיום - מקום בו אין עמימות בשלב המשפט באשר לנסיבות אירוע הנזק, אין תחולה לכלל הדבר מדבר בעדו.

 

כתוצאה מכך, מאחר שבמקרה זה היה ידוע לכל מה גרם לנזק, לטענת התובע - מחד גיסא התפתחותו הלא תקינה של העובר ברחם, שאינה תלויה ברופאים, ומאידך גיסא האיחור גילוי מומו להורים ובהסברת סיכוייו לחיות - הרי לא נתקיים היסוד הראשון של הכלל. משמע, הגורם לנזק לגרסת התובע, ידוע - התרשלות הרופאים, לכאורה, במתן ההסברים באשר לסיכוייו של התובע לחיות ושכנועם את אם התובע להולידו. לפיכך, מאחר שהנסיבות שהביאו לנזק ידועות היום, לא הייתה עמימות והתנאי הראשון לא התקיים.

 

השופטת קובעת כי הסבירות הגבוהה היא שהרופאים פעלו כראוי


השופטת ציינה כי דין טענה זו להדחות כבר מהטעם הזה, אך בכל זאת פירטה גם את סתירתו של התנאי השלישי. השופטת קבעה כי הנזק לעובר לא נגרם על ידי הרופאים, והשאלה אם להביא את העובר לאוויר הייתה נתונה בידי ההורים. לפיכך נטל השכנוע להראות כי המידע לא נמסר להם במלואו, או כי המידע שנמסר להם היה מטעה ולא מספק, הוא על ההורים.


השופטת הוסיפה וקבעה כי כאשר הרופא ביצע את בדיקת האולטרא סאונד אשר גילתה כי ישנו פער בין גיל ההיריון לגודל העובר, הופנתה האם על ידו לביצוע בדיקה נוספת. הרופא הפנה את האם לבית החולים מיד עם תוצאות הבדיקה השנייה, אשר הצביעה על פער של 5 שבועות. השופטת קבעה כי התובעת הובהלה לבית החולים בשבוע ה-30 להיריונה, כאשר היא יודעת שהתינוק בסיכון וייתכן ויוולד לה תינוק אשר יסבול מפיגור בינוני ומעלה. עם זאת, ההורים גמרו אומר להביא את הילד לעולם ועל כן לא נולד הוא בעוולה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,