www.rashlanut-refuit.org

רשלנות בהריון בגין טעות באבחון גיל הריון וגרימת שיתוק מוחין

רשלנות בהריון בגין טעות באבחון גיל הריון וגרימת שיתוק מוחין

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של צעירה הסובלת משיתוק מוחין והוריה, לכך שמצבה הרפואי הקשה של התובעת נבע כתוצאה מרשלנות רפואית בהריון. מדובר בערעור אשר הוגש בנוגע לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי הרופאים אכן התרשלו כלפי התובעים בכך שלא השכילו לאבחן את גיל ההריון המדויק של התובעת, וקבעו אותו בפער של עשרה שבועות. עם זאת, המחוזי קבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק וזאת משום שלא היו סימנים נוספים שהצדיקו חשש ללידה מוקדמת.

 

עוד פסקי דין בנושא:
פיצויים ורשלנות רפואית בקביעת מועד הריון ולידה מוקדמת
רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי


בית המשפט קבע כי בהיעדר סימנים כלשהם ללידה מוקדמת (צוואר רחם סגור, היעדר דימום, היעדר תלונה על כאבים דמויי צירים והיעדר פעילות רחמית) לא היה צורך לאשפז את האם. לפיכך, נקבע כי הלידה אשר התרחשה למחרת הייתה פתאומית ולא היה ניתן לחזותה באמצעות בדיקות המוניטור והאולטראסאונד. בני המשפחה לא אמרו נואש והגישו ערעור על קביעה זו לפתחו של בית המשפט העליון. השופט חשין כתב בפסק דינו כי יש לקבל את הערעור ולהטיל על המדינה, אשר הפעילה את בית החולים בתקופה נשוא התובענה, לשלם פיצויים למערערים.


לצורך ההכרעה בסוגיית הקשר הסיבתי, בית המשפט העליון בחן את שאלות שרשרת הנוגעות לשורשו של העניין. האם היה צריך לבצע את בדיקת המוניטור? אם התשובה לכך חיובית - האם היה מתגלה בבדיקה חשש ללידה מוקדמת? אם התשובה לכך חיובית – האם מתן סטרואידים לאם היה טיפול מקובל בתקופה נשוא התובענה (1989)? ואם גם התשובה לכך חיובית – האם הסטרואידים היו יכולים למנוע את שיתוק המוחין ממנו סובלת התובעת?

 

האם התקיים קשר סיבתי?


בנוגע לשאלה הראשונה, בית המשפט קבע כי אף מומחה מטעם התובעים, במסגרת חוות דעת רפואית מטעמו, טען כי במידה והאם הייתה מתאשפזת (כצפוי בשל אבחון גיל ההריון האמיתי), הרופאים היו מבצעים לה בדיקות אולטראסאונד ומוניטור בוודאות. ייתכן ובדיקת המוניטור הייתה מצביעה על פעילות רחמית (יש להזכיר כי יום לאחר מכן נולדה הקטינה בלידה מוקדמת).

 

המומחה מטעם ההגנה טען כי היות וצוואר הרחם היה סגור, מרבית הסיכויים הם שהתובעת הייתה משתחררת לביתה. עם זאת, בית המשפט קבע כי במידה והייתה מזוהה פעילות רחמית, ובתוספת תלונותיה של התובעת בנוגע לדימום מאוחר יותר, ניתן להניח שהרופאים היו משאירים אותה באשפוז (או לפחות אמורים לנקוט כך).

 

טיפול בסטרואידים ב-1989, האמנם?

 

האם היה נהוג לטפל בסטרואידים במקרה זה? בית המשפט קבע שיש לענות על שאלה זו בחיוב. המדינה הציגה שתי חוות דעת רפואיות אשר נערכו על ידי שני מומחים מטעמה. מומחים אלו נחלקו בדעותיהם בנוגע למתן הסטוראידים בשנת 1989. אחד המומחים טען בחקירתו הנגדית כי בשנת 1989 לא היה קונצנזוס בישראל למתן סטרואידים בעת חשש ללידה מוקדמת. לעומת זאת, המומחה השני גרס כי הייתה פרטיקה מקובלת בעניין זה. מנגד עמדו חווות דעתם הרפואיות של המומחים מטעם התביעה - מומחה לניאונטולוגיה המנהל את מחלקת הפגים בבית החולים קפלן, ופרופ' מומחה למיילדות מהמרכז הרפואי העמק.


בית המשפט קבע כי כאשר שלושה רופאים מחזיקים בדעה אחת, ומומחה אחד מתנגד להם, ניתן לומר שהוכח כי מתן סטרואידים היה מקובל בתקופה נשוא התובענה. כמו כן, המומחה אשר חלק על דעת המומחים האחרים לא הציג בפני בית המשפט הוכחות חותכות לטיעוניו. עסקינן אפוא ברופא אשר חזר בשנת 1988 לישראל לאחר השתלמות בקנדה וגרסתו הסתמכה בעיקר על דברים שנאמרו לו בבית החולים שיב"א על ידי עמיתיו למקצוע. סיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי בשנת 1989 היה מקובל לתת בישראל סטרואידים במצב של איום ללידה.

 

עוד מאמרים בנושא:
לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?
אי הפסקת הריון למרות סיכון ללידה מוקדמת לא עלה כדי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים - שיתוק מוחין בגין לידה מוקדמת
אי מתן טיפול בסטרואידים בלידה מוקדמת, האם רשלנות?


בית המשפט נדרש לבחון כעת את השאלה האחרונה – האם מתן הסטרואידים היה יכול למנוע את נזקיה של התובעת. בסוגיה זו המומחים הרפואיים נחלקו באופן משמעותי בדעתם ולא ניתן היה להציג גרסה אחידה. מדובר אפוא במקרה של עמימות עובדתית.


העמימות העובדתית באשר ליכולתם של סטרואידים למנוע במקרה זה את שיתוק המוחין הייתה עמימות אשר מקורה בהתרשלות הרופאים באי מתן הסטרואידים. אי לכך, נקבע כי העמימות הנ"ל מכשירה את הפעלתה של דוקטרינת הנזק הראייתי, בסיטואציה כזו של התרשלות, עובר נטל השכנוע מן התובע לנתבע - להוכיח כי לא נתקיים הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזק. בית החולים לא הרים את הנטל אשר הונח על כתפיו ונקבע כי יש לקבל את הערעור.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,