www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בעקבות אי בחינת גודל עובר ולידת פרע כתפיים

רשלנות רפואית בעקבות אי בחינת גודל עובר ולידת פרע כתפיים

האם בית החולים "סורוקה" התרשל בניהול לידה ועל כן נגרמו נזקים ליילוד שהובילו ללידתו בעוולה? תביעה שזהו עניינה, העוסקת בעניין רשלנות רפואית בלידה, הוגשה על ידי התובע ואימו.


האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-35 להריונה, ולטענתה היה על בית החולים לפעול בזהירות יתרה שכן הרופאים היו אמורים לדעת, בעקבות מהלך ההיריון, שמדובר במקרה של היריון בסיכון. אי לכך, לטענת האם ובנה, הבחירה שקיבלו המיילדות בבית החולים, לבצע את הלידה כלידה וגינאלית (רגילה), הייתה מקור הרשלנות הרפואית.


האם הייתה חובה להיערך ללידה עם "פרע כתפיים"?

 

האם הייתה חובה להיערך ללידה עם סיכון מוגבר ל"פרע כתפיים", ועל כן לשקול לידה על ידי רופא בכיר או בדרך של ניתוח קיסרי? בכדי להכריע האם שיקול הדעת של בית החולים להפנות את היולדת ללידה רגילה היה סביר, ניסה בית המשפט להתחקות אחר נתוני היולדת ולבחון האם היה בהם בכדי לשייך אותה לקבוצת סיכון. כמו כן, בית המשפט נדרש לבחון האם היה צורך להביא שיקולים אלו בחשבון בעת קבלת ההחלטה לביצוע לידה רגילה.


המומחה הרפואי מטעם היולדת טען בחוות דעתו כי המקרה הנדון היה בעל סיכוי גדול ל"פרע כתפיים" בשל משקלו של העובר, אשר הוגדר כמקרוזומי. כמו כן, המומחה סבר כי על הרופאים היה להתייחס למשקלו של היילוד בלידה הקודמת של האם, למשקלה של האם לפני ההיריון ובעת הלידה, לחשש שעלה בנוגע לסוכרת הריונית ולאי ביצוע העמסת סוכר נוספת (למרות שהומלץ על כך).

 

מקרים של "פרע כתפיים" מאופיינים על פי רוב בעוברים גדולים מהרגיל, ועל כן היה על בית המשפט לבחון רשאית את גודלו של העובר בטרם נולד. במקרה דנן, הערכות המשקל הצביעו על סטייה ניכרת כלפי מעלה ועל כן כבר במהלך ההיריון הוגדרה מקרוזומיה. על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, בהתאם לבדיקות שנערכו לאם לפני הלידה, הערכת משקל בחדר הלידה הייתה אמורה להצביע על משקל של 3640 גרם.

 

מהם הגורמים לאירוע "פרע כתפיים" בלידה?


בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לכך שסכרת הריונית מעלה באופן משמעותי את הסיכוי להתרחשות "פרע כתפיים", הן בשל הנטייה למשקל גדול של העובר והן בשל הסכנה להגדלת היחס בין היקף חגורת הכתפיים של העובר לבין היקף הראש. בלידה נשוא התובענה נמצא בבית המשפט כי הרופאים אכן איבחנו במהלך ההיריון ריבוי מי שפיר אשר העלו חשש לקיומה של סכרת. אי לכך, האם הופנתה לביצוע בדיקת העמסת סוכר מלאה, אשר לא הספיקה לבצעה בשל הלידה המוקדמת.


בית המשפט בחן את השיקולים שנשקלו עובר להפניית האם לחדר הלידה, על פי ניתוח גיליון הלידות. בגיליון צוין כי האם הוסיפה למשקלה כ-15 ק"ג במהלך ההיריון ומדובר בהריונה השני. כמו כן, תחת סעיף ה"הערות" לא נרשם דבר ולא הייתה כל התייחסות לגודלו של העובר או להפניית האם לבדיקת העמסת סוכר עקב חשש לסוכרת הריונית.

 

לסיכום,


בית החולים התייחס למעשה למשקלו של העובר על פי הערכת המשקל האחרונה שבוצעה מבלי להתחשב בטווח הטעות האפשרית. אי לכך, מדובר במקרה של רשלנות רפואית מצד בית החולים ועליו לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בלידתו, ועקב הולדתו בעוולה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,