www.rashlanut-refuit.org

אי ביצוע בדיקה ואי פנייה לטיפול נפשי - האם רשלנות תורמת של החולה?

תובעים רבים אשר מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית נאלצים להתמודד עם טענת הגנה נפוצה הקרויה "אשם תורם". טענה משפטית זו גורסת כי גם במקרים בהם קיימת עילה לחשד לרשלנות, החולה עצמו אשם אף הוא בנזקים שנגרמו לו.

 

שימו לב, אשם תורם יוטל על החולה במסגרת מבחן ה"חולה הסביר". לדוגמא, במקום בו מטופל לא הלך לבדוק בעיה רפואית חמורה, אלא כאשר העניין נהיה בלתי הפיך, קיים סיכוי שתונח על כתפיו רשלנות תורמת. במידה ובית המשפט פוסק "אשם תורם" על התובע, ייגזר סכום מסוים מהפיצויים אשר יפסקו לטובת התובע.


מקרה כזה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בירושלים במסגרת ערעור על פסק דין בית משפט המחוזי בעיר. בית משפט קמא קבע כי הרופאים התרשלו כלפי המערערת בכך שלא אבחנו מחלת כליות ממנה סבלה האחרונה. לפיכך, החמירה מחלת הכליות באופן כזה שהרופאים נותרו ללא ברירה והיה עליהם לכרות את כלייתה.


רשלנות תורמת בגין אי ביצוע בדיקה

 

בית המשפט המחוזי מצא כי המערערת נושאת באשם תורם לקרות הנזק. קביעתו של בית משפט קמא נשענה בעיקר על אי-ביצוע בדיקת ה-IVP, שאליה נשלחה על ידי אחד מן הרופאים הנתבעים. כמו כן, התובעת לא פנתה לטיפול פסיכולוגי, כפי שהמליץ לה אחד הרופאים, ועל כן נגזרה עליה אשמה תורמת נוספת.

 

לעניין הבדיקה נאמר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כי "אל מול זכותו של החולה על גופו ושליטתו על מה שיעשה בו, עומדת החובה של המטופל לשאת באחריות הראויה במקרה של מחדל או פעולה שלא על פי המומלץ". השופטים קיבלו את טענות המערערת על כך שלא הבינה היא את חשיבות הבדיקה. עם זאת, אי ביצוע הבדיקה חרג מהתנהגות "החולה הסביר" כאשר מדובר באישה שהעידה שהיא חרדה לבריאותה.

 

רשלנות באי קבלת טיפול נפשי למרות המלצת רופא


באופן דומה, בית המשפט מצא כי יש לייחס למערערת אשם תורם בכך שסירבה לפנות לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי, כפי שהומלץ לה על-ידי רופא מומחה. בית המשפט ציין כי מעדות שלושה מרופאי המערערת, הצטיירה תמונה של אישה הסובלת ממצב נפשי קשה (אשר כלל דיכאון, קוצר רוח, התקפי זעם וחרדות).

 

רושם זה קיבל חיזוק מהתרשמותו של בית המשפט עצמו מן המערערת כפי שהופיעה בדיונים המשפטיים בעניינה. זאת ועוד, עורך דינה של האישה המליץ לה אף הוא לפנות לבדיקה פסיכיאטרית (לנוכח "התגובות שלה והתפרצויות בכי והעיסוק המתמיד בעניין הזה").


מכל האמור מצא בית המשפט כי מצבה הנפשי של המשיבה, שניתן היה לבירור במסגרת טיפול פסיכיאטרי, או פסיכולוגי, היווה מעין "מסך עשן, אשר הפריע לאבחון מדויק של בעיותיה השונות". השופטים קבעו בפסק הדין כי אילו המשיבה הייתה פונה לאותו טיפול, היה בהבהרת מצבה הנפשי כדי לסייע בבירור הבעיות הפיזיות מהן סבלה.


על יסוד האמור העמיד בית המשפט את אשמה התורם של המערערת על שיעור של 30% מכלל הנזק – 25% עקב הימנעות המשיבה מלבצע את הבדיקות הרפואיות, ו-5% עקב הימנעותה מלפנות לטיפול נפשי. לדאבונה של המערערת, בית המשפט העליון מצא כי אחד מתוך שני הרופאים הנתבעים לא התרשל כלפיה בטיפול שניתן לה. אי לכך, נקבע האשם התורם של המטופלת לנזק בשיעור של 50%.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון מחלת כליות

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית במסגרת אבחון מחלת כליות. בעקבות האבחון הלקוי נגרמו לתובע נזקים רבים וגם נפסקו בעבורו פיצויים... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית במסגרת טיפול באסיר לאחר ניסיון התאבדות

התובע ניסה להתאבד ובעקבות כך נגרמו לו נזקים חריפים בעמוד השדרה הצווארי. למרות זאת, רופא בית הסוהר לא השכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל התובע. האם רשלנות רפואית? מהו אשם תורם במסגרת ניסיון התאבדות? 

רשלנות רפואית -סוגיית אשם תורם

אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני לגבי אשם תורם בתביעות רשלנות רפואית. המידע כולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

פסק דין - חולה נפל בגין רשלנות רפואית בהשגחה לאחר ניתוח

התובע עבר ניתוח בבית החולים. לאחר הניתוח, ניסה החולה לקום וללכת בכוחות עצמו. בזמן הניסיון ללכת היה החולה תחת השפעת תרופות מטשטשות... 



תגיות: אובסטין,