www.rashlanut-refuit.org

העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק

העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק

ת"א 8189-06 ט. (קטינה) ואח' נ' ורדימון ואח'

 

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון למרות שהוכחה רשלנותו של הרופא בביצוע בדיקת אולטרסאונד. התביעה נדחתה משום שהתובעים לא השכילו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק ממנו סובלת התובעת.

 

התובעת נולדה ביוני 2001 להוריה בבית החולים ביילינסון בפתח תקווה. מדובר בילדתם השלישית של בני הזוג אשר הינם בני העדה המוסלמית המתגוררים בכפר קאסם. בתם הראשון של התובעים נולדה כארבע שנים לפני כן בשבוע ה-29 להריון וזמן קצר לאחר לידתה סבלה מאירועי פרכוס. הבת הראשונה הופנתה להמשך בירור במרפאה הגנטית בבית החולים לצורך אבחון המחלה ממנה היא סובלת. בהמלצת הרופאים, פנו בני הזוג לייעוץ גנטי במרפאה הגנטית ילדים של בית החולים.

 

הרופאים קבעו כי נראה שהנזקים מהם סובלת התינוקת נובעים ממצב של פגות. עם זאת, הרופא לא שלל היפופלסיה של הצרבלום על רקע תורשתי אוטוזומלי רצסיבי. הרופא המליץ כי בכל הריון נוסף של האישה, תעבור היא בדיקת אולטרסאונד מכוונת למוח, לצרבלום ולוורמיס בשבועות 15, 22 ו-28 להריון. בעקבות המלצה זו, הגיעה האם, בהיותה בשבוע ה-15 להריונה השני, לבדיקת אולטרסאונד אשר הדגימה בלט של קרומים לתוך צוואר הרחם.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

 

לפיכך, הופנתה התובעת להפלה יזומה בחדר המיון בבית החולים. שנה לאחר מכן נולד בנם השני של התובעים, תינוק בריא בשבוע ה-40 להריון. התובעת עברה בחלוף שנה הפלה נוספת באמצעות גרידה. בספטמבר 2000 הרתה התובעת בפעם החמישית ומדובר בהריון נשוא התביעה דנן. בחודש השלישי להריון פנתה התובעת לייעוץ גנטי בבית החולים.

 

התובעת הודיעה כי לא תפסיק את ההריון בכל מקרה

 

במסגרת ייעוץ גנטי זה הוסבר לתובעת כי קיים סיכוי של עד 25% להולדה של תינוק הסובל מפגם גנטי כמו בתה הבכורה. היועצת הגנטית הפנתה את התובעת לביצוע בדיקת אולטרסאונד מוכוונת למוח. בטופס זה, אשר הוצג בבית המשפט, נכתב כי התובעת מודעת לעובדה שבדיקת האולטרסאונד איננה שוללת את הפגם הגנטי. כמו כן, צוין כי התובעת טענה שלא תפסיק את ההריון גם חרף פגם גנטי זה. במהלך ההריון בוצעו לתובעת שש בדיקות אולטרסאונד. בתה של התובעת נולדה בשבוע ה-40 להריון כאשר היא סובלת מהפגם הגנטי במוחה.

 

בני המשפחה טענו כי מדובר במקרה של רשלנות בהריון מצד הרופאים הנתבעים. לטענתם, עילת התביעה בעניין זה הינה הולדה בעוולה של בתם הסובלת מפגם גנטי. התובעים טענו כי הרופאים לא התייחסו להריון התובעת כהריון בסיכון גבוה, הפרו את חובת הזהירות המתחייבת במעקב הריון, לא הבחינו במומים אשר התפתחו בעובר, לא הסבירו לתובעים את המשמעות של תוצאות בדיקת האולטרסאונד ולא הציגו בפני התובעים את האפריות הטיפוליות והאבחנתיות.

 

לא ניתן היה לאבחן את המחלה באבחון טרום לידתי

 

בית המשפט בחן חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים וקבע כי הרופא הנתבע, אשר ערך את בדיקות האולטרסאונד לתובעת התנהל תוך רשלנות רפואית. לפי פסק הדין, הרופא נהג שלא כפי שמצופה ממנו בתור רופא סביר במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה במועדים הרלבנטיים.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?

 

"הנתבע לא פעל על-פי פרקטיקה רפואית זו, משלא ביצע בכל בדיקות האולטרה-סאונד, ובפרט בבדיקות האולטרה סאונד בטרימסטר השלישי להריון (הבדיקה רביעית והבדיקה חמישית) מדידות של הצרבלום ושל הגומה האחורית, כנדרש וכמתחייב", נכתב בפסק הדין. הרופא הנתבע טען כי היה די בהתרשמותו מאיברי המוח במהלך בדיקות האולטרסאונד אך טענה זו נדחתה בבית המשפט. "קל וחומר כאשר מדובר בתובעת בעלת רקע מילדותי של חשד למחלה גנטית ביילוד", כתבה השופטת.

 

עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה וזאת משום שלא התקיים קשר סיבתי בין רשלנות הרופא הנתבע לנזק ממנו סבלה התובעת. השופטת קבע כי הוכח שבנסיבות המקרה לא ניתן היה לאבחן את המחלה באבחון טרום לידתי. תצלומי בדיקות האולטרסאונד במקרה זה הוצגו בפני בית המשפט והמומחים הרפואיים מטעם הצדדים קבעו שמדובר בתצלומים בעלי מדדים תקינים. כמו כן, הוכח כי מדובר במחלה הנותנת ביטויה בשלבים מאוחרים של ההריון ואפילו בשבוע הראשון לחיים, ובשל כך לא ניתן היה לאבחנה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,