www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?

רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?

האם רשלנות רפואית באולטרסאונד? האם קיים הבדל בין רופא המבצע בדיקת אולטרסאונד פרטית, לבין רופא המבצע בדיקה זו במסגרת ציבורית? האם כל רופא רשאי להחליט בנוגע לאילו איברים הוא מרחיב את הבדיקה, והאם ישנו נוהל לביצוע בדיקת אולטרא סאונד במסגרת פרטית? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בגין תביעה בנוגע לרשלנות רפואית בהריון. התובעים, הורים ובתם, טענו כי בעקבות רשלנות בהריון מצידם של רופאי הנתבעת, נולדה הילדה כאשר היא סובלת מחוסר בשלוש אצבעות בידה, ואצבע אחת בלתי תקינה.


אמה של התובעת עברה במהלך ההריון מעקב סדיר בבית החולים "הדסה הר הצופים". במסגרת המעקב ביצעה התובעת מספר רב של בדיקות אולטרסאונד. בשלב מסוים ביקשה האם לעבור בדיקת אולטרסאונד מורחבת באופן פרטי וטרם הבדיקה חתמה על טופס הסכמה. באשר למערכת השלד של הקטינה, נכתב בדו"ח הסקירה כי השלד תקין אך "אין בבדיקה לשלול כל מום אפשרי וישנם איברים או מערכות שאינם נסרקים כלל בסקירת הריון שגרתית, כגון: פני העובר, אבחון תפקודי/מבני של לב העובר, וספירת כל האצבעות – אלא אם צוין במפורש אחרת".


הבדיקה האמורה, אשר מהלכה תועד בקלטת וידאו שנמסרה להורים, ניצבה בלב הערעור דנא. ראוי לציין כי לאחר סקירת המערכות המורחבת, מושא הדיון, נערכו לאם בדיקות אולטרסאונד נוספות, אך לא בוצעה סקירת מערכות נוספת. בשבוע ה-37 להריון ילדה האם את התובעת בניתוח קיסרי.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?


בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, וחוות דעת רפואית אשר הוגשה על ידו אומצה על ידי השופטים. מחוות הדעת הרפואית עלה כי לא הייתה קיימת כל חובה לבצע סקירה של אצבעות העובר – הן במסגרת סקירת מערכות בסיסית והן בסקירת מערכות מורחבת. המומחה התבסס בקביעתו על חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מנובמבר 1993 (הלידה הייתה בשנת 1997) שעניינו אולטרה-סאונד בהיריון.


על פי חוזר זה, נקבע כי רק כאשר קיימים ממצאים חריגים קיימת חובה לבדוק אצבעות במסגרת סקירת המערכת או בדיקה מכוונת אחרת. המומחה הוסיף כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות החריגות הדרושות, ולכן ניתן לקבוע כי הרופאים פעלו כמצופה מהם.

 

האם הפנייה לבדיקה הפרטית הייתה אמורה להיות כוללת ומקיפה?


התובעים טענו כי הם פנו לסקירת מערכות מורחבת באופן פרטי, בגינה שילמו סכום נכבד. לטענתם, במהלך זה הם היו בטוחים כי כל איברי העובר הניתנים לסקירה באותה העת יסקרו.  הנתבעים טענו כי ההבדל המהותי בין רפואה פרטית לבין רפואה ציבורית נעוץ בכך שהמטופל בוחר לעצמו את הרופא המטפל (את מבצע הבדיקה). בחירה זו איננה יכולה, לטענת הנתבעים, ליצור אחריות מוגברת או רמת זהירות גבוהה יותר מהרמה המקובלת בענף הרפואי הרלוונטי.


בית המשפט המחוזי קבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נכתב כי קבלת עמדה זו עלולה לטמון בחובה סיכונים בדבר יצירת סטנדרטים כפולים – האחד לרפואה הציבורית והאחד לרפואה הפרטית. בית המשפט קבע כי בעניין זה קיימת עמימות מושגית. אל מול סקירת המערכות הבסיסית, המוצעת ברפואה הציבורית והמותווית תחת הנחיותיו של משרד הבריאות, יכולים מטופלים לבחון סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד


שתי תכונות עיקריות יש לסקירת המערכות המורחבת: ראשית, היא מבוצעת במסגרת פרטית ומכך גם נגזר מחירה הגבוה יותר. שנית, היא מתמקדת באיברים מסוימים ועשויה לכלול איברים נוספים שאינם נבחנים במתכונת הבסיסית.
עם זאת, הבדיקה איננה מפרטת מהם האיברים הנוספים אשר ייבדקו והדבר משתנה מרופא לרופא. יש שיבחרו להתמקד במערכת הלב ואילו אחרים יפנו מבטם לעברם של איברים אחרים. במילים אחרות, אין "סקירת מערכות מורחבת שגרתית".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,