www.rashlanut-refuit.org

אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות

אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות

במהלך ההריון עוברות היולדות בדיקות רבות. אחת הבדיקות המפורסמות והשכיחות ביותר הינה בדיקת האולטרסאונד. מטרתה של בדיקה זו הינה לאבחן פגמים ומומים חיצוניים בעובר. במקרים קשים במיוחד, מומלץ להורים לשקול את ההמשך ההריון בהתאם לתוצאות הבדיקה. מקרה מסוג זה נדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה בגין רשלנות בבדיקת אולטרסאונד אשר לא השכילה לאבחן, לכאורה, מיקרופלטמיה ממנה סבלה העוברית.

 

במועדים הרלבנטיים לתביעה, הייתה אמה של הקטינה בהריון אשר במהלכו נערכו לה שתי בדיקות אולטראסאונד של סקירת מערכות. הבדיקה הראשונה נערכה בשבוע ה-15 להריון, והשנייה בשבוע ה-20. שתי הבדיקות קבעו כי ארובת העיניים וגלגלי העיניים הינם תקינים. חרף תוצאות הבדיקות, נולדה הקטינה כאשר היא סובלת ממיקרופטלמיה. מדובר בתופעה של גלגל עין לא מפותח. אצל הקטינה דנן, באה המיקרופטלמיה לידי ביטוי בעיוורון מוחלט בעין שמאל, ופגיעה בעין ימין. הקטינה ובני משפחתה הגישו תביעה בגין רשלנות בהריון כנגד הרופאים המטפלים.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?

 

בכתב התביעה, אשר הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי, נטען כי הרופא הבודק התרשל בביצוע בדיקות האולטרסאונד ורשלנות זו באה לידי ביטוי באי אבחון המיקרופטלמיה. לטענת בני המשפחה, במידה והיה הרופא מבחין בתופעה זו, ניתן היה לשקול באופן רציני את הפסקת ההריון. התובעים הציגו שתי חוות דעת רפואיות על מנת לבסס טענותיהם.


הרופא הנתבע טען להגנתו כי בעת ביצוע הבדיקות לא היה קיים כלל הפגם בעיניה של הקטינה. כמו כן, לא ניתן היה להבחין, לשיטתו של הרופא הנתבע, בפגם זה בבדיקות שבוצעו. הנתבעים הציגו חוות דעת רפואית מטעמם אשר קבעה כי התופעה ממנה סובלת הקטינה אובחנה רק כאשר הייתה האחרונה בגיל חמישה שבועות. אי לכך, קיימת סבירות גבוהה שהמום נוצר בשלבי ההריון המאוחרים. כמו כן, המומחה מטעם הנתבעים גרס שבהתאם לפרקטיקה המקובלת, אין חובה לבצע מדידה של ארובות העין וגלגלי העיניים אלא במקרים בהם קיים חשש לקיומה של מיקרופטלמיה.

 

בית המשפט קובע: לא ניתן היה לאבחן את המיקרופטלמיה

 

בתגובה לחוות דעת זו, הגיש המומחה מטעם התובעים חוות דעת משלימה מטעמו השוללת מכל יסוד את האמור בחוות הדעת הרפואית מטעם ההגנה. כמו כן, המומחה מטעם התביעה השיג גם על חלק מתוצאות המדידות עליהם הסתמך המומחה מטעם ההגנה וקבע כי הרופא היה אמור לראות בקלטת הבדיקה השנייה, גם ללא מדידות, שעינה השמאלית של התובעת קטנה מעינה הימנית. למצער, היה עליו לחשוד בכך.

 

עוד פסקי דין בנושא:
לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד
רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

 

לאחר שהוצגו למומחים שאלות נוספות, והללו אף הגיעו למתן עדות בבית המשפט, החליטו השופטים לבכר את גרסת המומחה מטעם ההגנה. בפסק הדין נקבע כי בדיקה ספיצפית של גלגלי העיניים וארובות העין הייתה אמורה להתבצע רק בהתאם לקיומו של חשש ממשי, על יסוד התרשמות סובייקטיבית, כי עין אחת קטנה מהאחרת.

 

לגבי השאלה האם היה צריך הרופא להבחין, או לפחות לחשוד בקיומה של מיקרופטלמיה, בית המשפט המחוזי קבע שיש לענות על כך בשלילה. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי המיקרופטלמיה ממנה סבלה התובעת טרם הופיעה במועד הבדיקות, או לכל הפחות הייתה היא בשלביה המוקדמים. אי לכך, תביעת הרשלנות הרפואית נדחתה והתובעים אף חויבו בתשלום 30,000 שקלים בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,