www.rashlanut-refuit.org

בדיקת אולטראסאונד, מתי רשלנות רפואית?

בדיקת אולטראסאונד, מתי רשלנות רפואית?

 

בכדי לבדוק האם סובל העובר שברחמם ממומים באיבריו (דבר אשר מוביל לעיתים להפסקת ההיריון), נשים רבות עורכות בדיקות אולטראסאונד במהלך ההיריון מספר פעמים. עם זאת, לעיתים נולדים תינוקות הסובלים ממומים וזאת חרף ביצוע הבדיקה כנהוג. מקרים אלו מהווים פעמים רבות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

 

   

מומלץ – שלוש בדיקות במהלך ההיריון וביצוע בדיקות מרחיבות

 

ההמלצה הידועה לבדיקות אולטראסאונד במהלך ההיריון הינה לביצוע בדיקה אחת לכל שלושה חודשים מרגע תחילת ההיריון.

 

כמות הבדיקות איננה מוגבלת והרופא המבצע אותן מחויב לערכן על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואה. על הרופא מוטלת האחריות ליידע את האישה ובן זוגה בנוגע למגבלות הבדיקה לרבות האיברים אשר יהיה קושי בצפייתם, חשדות למומים בעקבות תוצאות הבדיקה, אי יכולתה של הבדיקה לאתר שיתוק מוחין או תסמונת דאון ועוד. כמובן שעל הרופא מוטל לאפשר לאישה לבצע בדיקות מרחיבות יותר במידה והיא מעוניינת בכך.

 

במידה ונתגלה מום בעובר, על כתפי הרופא מוטלת החובה להפנות את האישה לבדיקה מקיפה ומורחבת, לעיתים כהליך אולטראסאונד ולעיתים בצורת בדיקות גנטיות.

 

מי מבצע את הבדיקה?

 

בדיקת האולטרא סאונד הראשונה נערכת על ידי רופא נשים מומחה, ומדובר בבדיקה פולשנית לבדיקת מומים מולדים. בדיקה זו נערכת בבין שבועות ה-14 וה-16 להיריון ומתבצעת כאמור על ידי גניקולוג בעל שנה ניסיון בתחום האולטרא סאונד.

 

הבדיקה השנייה אשר עוברת האישה בין השבועות ה-18 ל-22 להיריון הינה בדיקת מערכות מאוחרת. מדובר בבדיקה חיצונית אשר מתבצעת על בטנה של האישה. בדיקה זאת יכולה להעשות גם על ידי טכנאי בעל שישה חודשי ניסיון בלבד בתחום האולטרא-סאונד. בבדיקה זו נמדדים גודלו ומשקלו של העובר. כמו כן, נבדקים עמוד השדרה שלו ותקינות ליבו.

 

 

מהן בדיקות אולטראסאונד מורחבות?

 

בדיקות אולטראסאונד מורחבות מתבצעות לרוב בשבועות ה-15 וה-25 להיריון והמימון להן יוצא מכיסה של היולדת. רופא המבצע את בדיקת האולטראסאונד השגרתית והמוכרת על פי סל התרופות והבדיקות של קופות החולים, חייב ליידע את האם על אפשרות ביצוע בדיקה מורחבת יותר באופן פרטי. במידה ולא עשה הרופא כן, עלולה לקום כנגדו עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

     

בדיקות אולטרא-סאונד אלו מזהות בד"כ מומים בגפיים, כפות ידיים חסרות, היקף ראש קטן, מומים במקומות פנימיים דוגמת חדר הלב, עיניים הקטנות מן הרגיל, ועוד.

 

מהן טענות הרופאים הנפוצות?

 

טענות ההגנה הנפוצות הינן כפות ידיים קפוצות של העובר, הימצאותו בתנוחה מקופלת, כמות רבה של מי שפיר ברחם, בטן בעלת דופן עבה של האישה וכו'.

 

בנוסף, ידועים פגמים אשר אינם תמיד ניתנים לזיהוי בבדיקות האולטרא-סאונד כגון מיקום העיניים והאוזניים או שפה שסועה. לעיתים, גודלו של העובר או שלב ההיריון בו התבצעה הבדיקה, מקשים על קבלת תוצאות חד משמעיות.

 

במידה ויוכח בבית המשפט כי הרופא ביצע את כל המוטל עליו, במסגרת מבחן "הרופא הסביר", לרבות חשיפת האישה למגבלות הבדיקה, העלאת אפשרות בדיקות מורחבות ומקיפות, וביצוע מקצועי ומיומן של הבדיקה, לא יואשם הוא ברשלנות רפואית גם במידה ונולד התינוק כאשר הוא סובל ממומים.

 

את מי תובעים ומהי תקופת ההתיישנות?

 

תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון כתוצאה מבדיקת אולטראסאונד, יכולה להיות מוגשת על ידי ההורים או הנפגע עד הגיעו של התובע לגיל 25. בתי המשפט יקבעו בדיון האם ישנו קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין הנזקים הגופניים והאם במידה והיו ההורים יודעים על המום, האם היו האחרונים מבצעים את ההפלה.

 

זאת ועוד, במידה ולא השכילו הרופאים והצוות הרפואי לעמוד בהנחיות הברורות והנורמות הנהוגות בעולם הרפואה (כתוצאה מניסיונם ומפסיקות קודמות בנושא), מהווה התנהגותם פעמים רבות עילה לרשלנות רפואית.

 

כאשר נולד תינוק הסובל ממומים ובמהלך ההיריון התבצעו בדיקות אולטראסאונד באופן סדיר, יש לבדוק האם ניתן היה לגלות את המומים בבדיקות שנעשו. סוג הבדיקה שנערכה (מורחבת או סטנדרטית), בנוסף לבדיקת הקלטות וחוות דעת מומחה מטעם הנפגעים יכולים לקשור בין אופן ביצועה לאי-גילוי המום בעת ההיריון.

 

מומחה רפואי בתחום בדיקות האולטרא-סאונד יכול להעיר את תשומת ליבם של התובע או האנשים מטעמו למחקרים רפואיים אשר נערכו בעניינם ולהעריך את סיכויי גילוי המום בעת הבדיקה במהלך ההיריון. בנוסף, עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בהיריון יכול להפנותם לפסקי דין קודמים במקרים זהים.

 

המלצות עורכי דין טרם ביצוע בדיקות אולטרא-סאונד

 

עו"ד ממליצים ליולדות לא לחתום על טופס הסכמה מדעת לבדיקות אולטרא-סאונד לפני שהוצג בפניהן כל המידע המשפטי המפורט והרלבנטי להליך הרפואי. על המסמך להכיל את שמות כל האיברים שנבדקים ואלו שלא נבדקים, וכן אופציית ביצוע בדיקת האולטרא-סאונד המקיפה.

 

מסמכים אלו מהווים פעמים רבות את בסיסה של התביעה ועל כן יש לשמרם בקפידה, זאת בנוסף לדיסקים והקלטות המתארות את הבדיקה עצמה.

 

במידה ונמצאת האישה בקבוצת סיכון (לדוגמא בשל מום בעובר קודם) או עולה חשש של מום בעובר, מומלץ לפנות להשיג חוות דעת רפואית נוספת של מומחה בתחום.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,